תלמוד על קהלת 1:4

אמר ריב״ל גדול הוא השלום שהשלום לארץ כשאור לעיסה אלמלא שנתן הקב״ה שלום בארץ היתה החרב והחיה משכלת את האדם. מה טעם דכתיב (ויקרא כ״ו:ו׳) ונתתי שלום בארץ. ואין ארץ אלא ישראל שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ ואומר (זכריה א) (והנה כל הארץ יושבת ושוקטת). דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת (קהלת א׳:ד׳) . מלכות באה ומלכות הולכת וישראל לעולם קיימים. אבל שלמה אע״פ שדור הולך ודור בא מלכות הולכת ומלכות באה. גזירה הולכת גזירה באה ומתחדשת על שונאי ישראל. הארץ לעולם עומדת. ישראל לעולם עומדין לא עזבן ולא מיעזבן לא כלין ולא מיכלין שנאמר (מלאכי ג׳:ו׳) כי אני ה׳ לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם. כשם שאני לא שניתי ולא אני עתיד להשנות כך אתם בית יעקב לא כליתם ולא עתידין אתם ליכלות אלא (דברים ד׳:ד׳) ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום: