הלכה על קהלת 7:8

אחד היה אומר תדיר כבר יש לי בן ובת ויש לי צער שאשתי היתה מעוברת כי לא היה עשיר והיה אומר איך אפרנס א"ל החכם קודם שהולד נולד הקב"ה הקדים בדדי אשה החלב לכן אל תדאג ולא קבל דבריו והיה מתאונן ונולד לו בן ואחר זמן חלה הבן אמר לחכם התפלל על בני שיחיה. אמר ליה עליך נאמר (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף אלהים על קולך וחיבל את מעשה ידך מעשה ידך אלו הבנים וכתיב (קהלת ז ח) טוב אחרית דבר מראשיתו ומת הילד:

טוב אחרית דבר מראשיתו אם אדם לומד בשעת הקציר ובציר ובשע' שהיה יכול להרויח ואינו עוסק אז בריוח ולא יהיה לו מה לאכול הרי יותר טוב שבתחלה יעסוק במלאכה ואח"כ יעסוק בתלמוד תורה זהו טוב אחרית דבר מראשיתו אבל אם יש לו ממון הרבה והוא שיהא ממונו ביד נאמנין להרויח ויכול להתפרנס אז יותר טוב שיעסוק בתורה דבר אחר טוב אחרית דבר מראשיתו אם אדם מתאוה ליקח אשה ויודע שהיא רגזנית הרי לא יקחנה כי כשם שנשמעת לו כך לאחר ואפילו צנועה היא הואיל ורגזנית היא לא יקחנה אלא יקח צנועה שאינה רגזנית ד"א טוב אחרית דבר מראשיתו זה הרואה את הנולד כיצד אדם אחד היה עני והיו הצבור רוצים לתת לו מכיס של צדקה ולא רצה לקבל אמר אטרח מעיר לעיר בסחורה ולא אצטרך אמר החכם אם הדרך משובש אם תלך הרי יתפשוך וצריכים הצבור לפדותך ולא חשש והלך ונתפש ופדאוהו אמר ליה החכם הרי בכמה שנים היה לך פרנסה במה שפדאוך ועתה צריך אתה שיפרנסך וגם נתנו לפדיונך לכך כתיב (קהלת ז ח) טוב אחרית דבר מראשיתו אם מראשיתו טוב אז תהיה אחריתו טוב שמתחלה היה סבור עון הוא לקבל צדקה ואילו היה מקבל לא היה נתפש: