הלכה על שמות 12:48

כְּשֵׁם שֶׁמִּילַת עַצְמוֹ מְעַכַּבְתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח כָּךְ מִילַת בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּמִילַת כָּל עֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מח) "הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ". וְאִם שָׁחַט קֹדֶם שֶׁיָּמוּל אוֹתָם הַפֶּסַח פָּסוּל. וְכֵן טְבִילַת אַמְהוֹתָיו לְשֵׁם עַבְדוּת מְעַכַּבְתּוֹ. וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה. שֶׁהַטְּבִילָה לִשְׁפָחוֹת כְּמִילָה לַעֲבָדִים:

עָרֵל שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִבְּשַׂר הַפֶּסַח לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מח) "כָּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ". בּוֹ הוּא שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל הוּא מַצָּה וּמָרוֹר. וְכֵן מֻתָּר לְהַאֲכִיל מַצָּה וּמָרוֹר לְגֵר תּוֹשָׁב וּלְשָׂכִיר:

מִילָה הָיְתָה בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מח) "וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ". מָל אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁכֻּלָּם בִּטְּלוּ בְּרִית מִילָה בְּמִצְרַיִם חוּץ מִשֵּׁבֶט לֵוִי וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים לג ט) "וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ":