קבלה על בראשית 22:17: זוהר ופרשנות מיסטית

ודע כי תחת ממשלת אדני, שהיא סוד ירושלים והשכינה והמלכות, יש ארבע מחנות נושאות כיסא אדנ"י ונקראים הרי אררט, והם נושאי כסא מרכבתו. ועל זה נאמר: והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית י"י בראעמ ההרים (ישעיהו ב, ב) בראש ארבע מחנות. וזהו סוד: כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נ"ס הרים תראו וגו' (שם ימ, ג), שיעמוד נם אדנ"י, שהוא סוד המזבח שעשה משה רננינו עליו השלום על מלחמתו של עמלק, ויעמוד הנס על ראש ההרים הידועים, ארבע חיות של ארבע מחנות. ודע, עוד יש כמה הרים אחרים, ומהם גבנונים ומהם הרי נשף ושאר כמה הרים חיצונים, וכולם מקיפין סביב להר המוריה בסוד אדנ"י, וזהו סוד: ששים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי תמתי (שיר"ה ו, ח, ט)' ועל זה נאמר; ירושלים הרים סביב לה וי"י סביב לעמו (תהלים קכה, ב) ודע כ, מן ההרים שסביבות ירושלים, מאותן שנקראים הרי נש"ף וכיוצא בהן, כשישראל יוצאין חוץ להר ציון מתנגפין רגליהם על הרי נשף, לפי שאין להם לישראל קיום ועמידה זולתי בהר ציון ובהר המוריה. ולפי עיקר זה אמר י"י יתברך לישראל שנתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו. והטעם, כי הר שעיר הוא טמא ובו שוכנים השעירים אשר הם זונים אחריהם: ושעיר על רעהו יקרא (ישעיהו לד, יד). שעיר, 'הן עשו אח"י איש שעיר' (בראשית כ״ז:י״א), וכנגדן שעיר המשתלח, וכנגדן: ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים (ויקרא יז, ז). ותדע כי עשו לקח בחלקו מן השעירים השפלים הקרובים לארץ, כעניין שאמר: אלה הם בני שעיר החורי יושבי הארץ (בראשית לו, כ), ולפיכך נאמר בעשו 'וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו' (שם, ו) והוא העניין שאמר: הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד (עובדיה א, ב). והטעם, כי שאר הגוים יש להם שרים עליונים, כעניין שנאמר: והנה שר יון בא ושר מלכות פרס (דניאל י, כ) וכן לשבעים אומות, ובישמעאל שנים עשר נשיאים לאומותם, אבל עשו חלקו ונחלתו השעירים שהם השפלים שבכל הנבראים, ולפיכך נקרא שעיר, ואומר: ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו (יהושע כד, ד). ומה שאמר באדום אם תגביה כנשר (עובדיה א, ד) לפי שיש לו שר הנקרא סמאל, והוא נותן הכוח בשעירים והנפש לגלגל מאדים, אבל אינו מכלל השרים השבעים הקיימים לעולם על עמדם. ולפיכך אמר הכתוב: מלחמה לי"י בעמלק מדו"ר דו"ר (שמות יז, טז), וסוד 'ד"ר ד"ר' הוא סוד 'י"י זכרך לדור ודו"ר' (תהלים קלה, יג), ו'זה זכרי לד"ר ד"ר' (שמות ג, טו). והוא השטן המקטרג למעלה כנגד ישראל, והוא סמא"ל הרשע. ובבא עת הגאולה, מה כתיב על סמא"ל הרשע? אם תגביה כנשר ובין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם י"י' (עובדיה א). וכיצד יורידוהו? בעלות מושיעים שהם יהו"ה אלהים צבאות, על הר ציון שהוא סוד אל ח"י, לשפוט את הר עשו שהוא הר שעיר, 'יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה' (ישעיהו כד, כא) ואז; כי רותה בשמים חרבי (שם לד, ה), ואחר כך: הנה על אדום תרד (שם לד, ה) ובהיות זה, מה כתיב? מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו' (שם סג) אני מדבר בצדקה רב להושיע, בסוד ועלו מושיעים בהר ציון (עובדיה א, כא). ולפי דרך זה אמרו כי הר ציון נקרא הר י"י, בהתחבר ה"ר ציון וה"ר המוריה, בסוד: ויקרא אברהם שם המקום ההוא י"י יראה אשר יאמר היום בהר י"י יראה (בראשית כב, יד). ומעמד הר המוריה על ידי אצילות הר ציון בשפע הברכה היה, ולפיכך אמר. בי נשבעתי נאם י"י כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגו' (בראשית כב, יז). ולפי כך כל מקום שתמצא 'מי יעלה בהר י"י' הוא סוד ציון בחיבור ירושלים; 'הר בית ה' הוא סוד הר המוריה וירושלים בחיבור:

וְהַשְׁתָּא אִיהִי תְּבָעַת מֵאִינוּן נְשִׁיקוֹת, וּמַה דַּאֲמַרְתְּ מִנְּשִׁיקוֹת, דְּמַשְׁמַע חַד נְשִׁיקָא, דִּכְתִיב מִנְּשִׁיקוֹת, וְלָא כְתִיב נְשִׁיקוֹת, דְהָא נְשִׁיקוֹת דְּאִינוּן תְּרֵין, מֵאִינוּן נְשִׁיקוֹת לָאו אִיהוּ אֶלָּא חָדָא. וַדַּאי אִצְטְרִיךְ, מַאן דְּשָׁאֵיל, לָא אִצְטְרִיךְ לְשָׁאֲלָה סַגֵּי, אֶלָּא זְעֵיר, דְּהָא כֵּיוָן דְּשָׁארֵי, יִטוֹל מַאן דְּיִטוֹל. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שָׁאֲלִין לֵיהּ זְעֵיר, וְהוּא יָהֵיב סַגֵּי. אַבְרָהָם שָׁאַל זְעֵיר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהַב לֵיהּ סַגֵּי. הוּא שָׁאַל בְּרָא חֲדָא, מַה כְּתִיב, (בראשית כ״ב:י״ז) וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְגו'. בְּגִין דְּכָךְ אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא אֲמַרְתְּ מִנְּשִׁיקוֹת, וְלָא נְשִׁיקוֹת.

אופן רז
על פי דרך הראשון שכתבתי מקודם שהעולם מתנהג על ד' שמות שכתבתי, שהם סוד הנהגות השמיטה הזו שהיא שמיטת יצחק, שכן יצח"ק בגימטריא אל אלהי"ם ה' אדנ"י, כי עתה הקב"ה מנהיג העולם ביצחק כמ"ש כי אתה אבינו (ישעיה סג טז), ר"ל שהנהגת שמיטה זו הוא יצחק, שסודו נחלק על ד' שמות אלו שהם עולין לחשבון יצחק כמו שכתבתי. וזהו סוד ברוך שנתן תורה לישראל כנגד ארבעה בנים דברה תורה (הגדה של פסח), רצה לומר ארבעה פעמים בן הוא בגימטריא יצחק, כי תורה מסטרא דיצחק קאתיא, כמו שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים (שמות כ א), תורה מפי הגבור"ה שמענו (שבת פ"ח ע"ב), וכמו שיצחק עולה ר"ח, שהם ר"ח כחות של דינים, כן גם כן מצינו שם של הוי"ה שסודו ר"ח כיצד, ד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה יש בהן ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שיש בהם אותיות מילוי ומילוי המילוי ק"ד, כי שם של ע"ב יש בו כ"ח אותיות, וכן ס"ג, וכן מ"ה, הרי ג' פעמים כ"ח, שם של ב"ן יש במילוי ובמילוי כ' אותיות, הרי ק"ד. ובד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה יש גם כן בכל עולם הוי"ה פשוטה שהיא עולה כ"ו, ד' פעמים כ"ו הרי ק"ד, שניהם יחד עולה מניין יצחק. והוא גם כן סוד ה' הוא האלהים (דברים ד לה), רצה לומר כמו ששם של אלהים הוא סוד יצחק שעולה ר"ח כחות של דין, כן גם כן שם של ה' הוא גם כן עולה ר"ח כחושבן יצח"ק, כי שמו"ת של הוי"ה שהם רחמים ממתיקין כחות הדינים. ועל זה אמר אברהם הנני בני (בראשית כב ז), רצה לומר שאני צריך להמתיק במדת רחמנות שלי את יצחק בני שהוא מדת הדין, כמ"ש שם מן השמים הרבה ארבה את זרעך (בראשית כב יז), ארב"ה דייקא, שבזה ממתקת כחות ר"ח דינים של יצחק כמניין ארב"ה. ולכן פתח משה בכאן להזכיר ד' שמות אלו, מתחלה אמר שם של אדנ"י, ואחר כך הוי"ה בנקודת אלהים, ואחר כך מי אל, הרי ד' שמות אלו דהיינו אדנ"י הוי"ה א"ל אלהי"ם, שהם עולין לחשבון יצח"ק שהוא מנהיג זו השמיטה כמ"ש מתחלה, בעת ההיא שרמז על השמיטה הקשה הזו שהיא מצד יצחק, דאתמר ביה כי אתה אבינו (ישעיה סג). לכן פתח אתה החלות, אתה דייקא שהוא יצחק מנהיג את ההיא, קרי ביה הה"י, שמחמת קושי השמיטה נשתנה אות רביעי של השם שהיה מתחילה בא', ובא בו הה' כדאיתא בספר התמונה. ועל זה אמר החלות להראות לי את גדלך זו מדת טובו, ר"ל שיעור קומה האותיות של הוי"ה בד' עולמות הם כמניין יצח"ק, לכן אמר את גדלך, את דייקא, הם הם כל האותיות שמתפשטין מן השמות הוי"ה שבד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, שהם עולין לחשבון ר"ח מנין יצח"ק, ואת ידך החזקה הם סוד ר"ח כחות דינים שבצד מדת הדין של יצחק, לכן סיים אשר יעשה כמעשיך מצד הרחמים, וכגבורתיך מצד הדין. לכן אמר משה אעברה נא, שהוא בהפוך אתוון ארבעה, אלו ארבעה שמות אתמר שם אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ (תהלים נ א), שהוא סוד אדני. כשאבא לארץ ישראל, אז ימתיקו אותיות הוי"ה שהם ר"ח, את כחות הדין שהם גם כן ר"ח, ונשתנה שם לטובה מצד הלבנון שהוא בית המקדש, דתמן הוא מיתוק הדינים כי כארז בלבנון ישגה (תהלים צב יג), ר"ל יצח"ק שהוא סוד אר"ז בלבנון שהוא בית המקדש, שם יתמתק וישגה יהיו שתולים בבית ה' (תהלים צב יד) וימתיק הדינים. השיב הקב"ה רב לך, כבר בשעת הקמת המשכן שהוקם באחד בניסן (שמות מ יז) בחודש שנולד בו יצחק כדאיתא בתנחומא (תנחומא פקודי סי' י"א), שהוצרך הקב"ה לקפל את מלאכת המשכן עד ראש חודש ניסן שבו נולד יצחק, שהוא כולל ר"ח דינים כדי להמתיקן עם אותיות הוי"ה, דאתמר שם וכבוד ה' מלא את המשכן (שמות מ לח), ובאותו יום אמרו ישראל ה' הוא האלהים (עיין פסיקתא רבתי פ"ד), כמבואר במזמור (תהלים עה א) הודינו לך אלהים הודינו, כמו שהארכתי בספרי הגדול שנקרא מגלה עמוקות פרשת שמיני, לכן אל תוסף. (וז"ש אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, בדב"ר דייקא שהוא עולה ר"ח חושבן יצחק), ואתה צו את יהושע וחזקהו, כנגד מילוי האותיות של הוי"ה שהם ר"ח, ואמצהו להמתיק כחות הדינים שהם גם כן ר"ח, כי הוא יעבור אותם להמתיק את כחות הדין, והוא ינחיל להמתיק כח הרחמים: