קבלה על איוב 4:9

א"ר חסדא, אין הקב"ה עושה דין ברשעים, עד שנמלך בנשמתן של צדיקים, הה"ד מנשמת אלוה יאבדו, וכתיב המכסה אני מאברהם. אמר הקב"ה, כלום יש לי לעשות דין ברשעים, עד שאמלך בנשמות הצדיקים, ואומר להם, הרשעים חטאו לפני, אעשה בהם דין, דכתיב ויאמר ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם וגו'.

ואי לא זכי, דלא נטיר האי את, מה כתיב מנשמת אלוה יאבדו. דהא רשימו דקב"ה לא אתנטיר. ואי זכי ונטיר ליה, שכינתא לא אתפרש מניה.

אָמַר רַב חִסְדָּא, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַבָּא, עַד שֶׁנִּמְלַךְ בְּנִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ד׳:ט׳) מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ. וּכְשֶׁהֵן אוֹבְדִין, אֵין אוֹבְדִין אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הַדִּין, שֶׁהַנְּשָׁמָה דָּנָה לָרְשָׁעִים.