קבלה על איוב 5:24: זוהר ופרשנות מיסטית

וְעַל דָּא אִיתְעָרוּ חַבְרַיָּיא, כָּל הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית ב׳:י״ח) לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. בְּלֹא שִׂמְחָה, דִּכְתִיב (דברים י״ד:כ״ו) וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ. בְּלֹא בְּרָכָה, דִּכְתִיב (יחזקאל מ״ד:ל׳) לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ. בְּלֹא שָׁלוֹם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב ה׳:כ״ד) וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ. בְּלֹא עֶזְרָה, דִּכְתִיב (בראשית ב׳:י״ח) אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזְר כְּנֶגְדּוֹ. בְּלֹא כַּפָּרָה, דִּכְתִיב (ויקרא ט״ז:ו׳) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ. בְּלֹא תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב ו׳:י״ג) הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי. בְּלֹא חָכְמָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי י״ד:א׳) חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ. בְּלֹא חַיִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (קהלת ט׳:ט׳) רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. בְּלֹא רָצוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי י״ח:כ״ב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. בְּלֹא עוֹשֶׁר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שם לא) בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. בְּלֹא כָבוֹד, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שם יא) אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד.

ועל דא מאן דבני בנין כד שארי למבני, בעי לאדכרא בפומיה, דהא לפולחנא דקב"ה הוא בני. בגין דכתיב הוי בונה ביתו בלא צדק וגו', וכדין סייעתא דשמיא שארי עלוי, וקב"ה זמין עליה קדושתא, וקארי עליה שלום, הה"ד וידעת כי שלום אהלך וגו'. מהו ופקדת נוך, הא אוקמוה, אבל ופקדת, לאפקדא מלה בפומא כד איהו בני. וכדין ולא תחטא כתיב. ואי לאו הא זמין לביתיה סטרא אחרא.

ולא עוד אלא דאסגי שלום סתם, הה"ד וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא. וכי אי לא פקיד לאתתיה, חטא איהו, הכי הוא ודאי, בגין דגרע יקר זווגא עלאה, דאזדווגת ביה ודביתהו גרמא ליה.