קבלה על אסתר 5:2
ספר הזהר
[א] אהדרו ר' אחא ור' חייא, אמרו, הא ודאי עדן רעותא, דאתערותא דכ"י הוא לאתחברא במלכא קדישא, א"ר אחא, ודאי, לא אתחברת לה כ"י בקב"ה אלא מגו שירתא, מגו שבחא דילה לגביה.
[ב] עד דאתי צפרא, ואושיט לה מלכא חוטא דחסד, ורזא דמלה כמה דאמרינן, ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו וגו'. ולא תימא דלה בלחודהא אושיט לה מלכא דא, אלא לה, ולכל אינון דמתחברן בה. תא ונתחבר כחדא. יתבו.
[ב] עד דאתי צפרא, ואושיט לה מלכא חוטא דחסד, ורזא דמלה כמה דאמרינן, ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו וגו'. ולא תימא דלה בלחודהא אושיט לה מלכא דא, אלא לה, ולכל אינון דמתחברן בה. תא ונתחבר כחדא. יתבו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy