קבלה על בראשית 1:7: זוהר ופרשנות מיסטית

ספר הזהר

סדורא תניינא: אתנגיד מסטרא דשמאלא, פרישו דמיא, בנגידו דאשא תקיפא, ואתנטיל מסטרא דשמאלא, ועאל בהאי אפריון, ועביד ביה שמושא, ואפריש בין מיין דבסטר ימינא, ובין אינון מיין דבסטר שמאלא. לבתר אפיק ההוא אפריון, חד דיוקנא, כגוונא דיליה. ודא איהו רזא דכתיב, בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן. ודא איהו יומא תניינא מאינון עצי הלבנון.
שאל רבBookmarkShareCopy

תקוני הזהר

וְכָל חַד אַחֲזֵי אהי''ה, וּנְקוּדִין אִלֵּין סָלְקִין אֱלֹהִי''ם, דִּבְהוֹן שֶׁבַע נְקוּדִין, תְּלַת לְעִילָא תְּלַת לְתַתָּא חֹלֵם בְּאֶמְצָעִיתָא, וְחַד רְקִיעָא תְּמִינָאָה לוֹן, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית א ז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִי''ם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.
שאל רבBookmarkShareCopy

פתיחה לפירוש הסולם

והופרס שם פרסא, כלומר שסיום החדש שנעשה מחמת עלית המלכות לבינה, במקום החזה, נקרא 'פרסא', בסוד הרקיע המבדיל בין מים עליונים, שהם כתר וחכמה שנשארו במדרגת תוך, ובין בינה ותפארת ומלכות, שיצאו ממדרגת עשר ספירות דתוך ונעשו למדרגת עשר ספירות דסוף. שמשום זה נחלקו עשר ספירות דתוך לשתי מדרגות: שמפה עד החזה נחשב לבחינת עשר ספירות דתוך, ולאצילות, ולבחינת שלש ראשונות של הגוף. ומחזה ולמטה עד הטבור נחשב לבחינת עשר ספירות דסוף, ולבריאה, ולבחינת ו"ק בלי ראש, כמו עשר ספירות דסוף. וענין עלית המלכות לבינה וסיום החדש שנעשה באמצע כל מדרגה עיין לקמן אותיות ט"ו ט"ז.
שאל רבBookmarkShareCopy