ספר הזהר
ועשן דסליק מפומייהו במלי דאורייתא, איהו עשן המערכה, דמסדרין לה, ומעריכין לה לגבי בעלה, כגון בהעלותך את הנרות, דאתמר בהון להעלות נר תמיד. ובעשן המערכה וענן הקטרת, דאורייתא עשן דילה, יתער מלבא, לגבי חכמתא, דאיהו כמוחא, כגוונא דעננא. דאתערותא דעננא מלבא, הדא הוא דכתיב ואד יעלה מן הארץ, ולבתר והשקה את כל פני האדמה.
תקוני הזהר
עֹנֶ''ג אִיהוּ נָהָ''ר יוֹצֵא מֵעִ''דֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּ''ן, דְּאִיהוּ עִדּוּן נִשְׁמָתִין, ו' נָהָר דְּנָפִיק מֵעִדֶן, מִבֵּין י''ה, וְלֵית עִדֶן אֶלָּא כֶּתֶר עִִלְיוֹן, דְּאִיהוּ מוּפְלָא וּמְכוּסֶה, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּעִדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִי''ם זוּלָתְךָ (ישעיה סד ג), לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן (בראשית ב ו) דָּא ה' תַּתָּאָה.
ספר הזהר
מה כתיב בתריה, ואד יעלה מן הארץ, דא תקונא דלתתא, לבתר והשקה את כל פני האדמה, ואד יעלה מן הארץ דא תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא. ד"א מאי טעמא לא המטיר, בגין דלא אשתכח תקונא דיעלה מן הארץ, ועל דא, מן ארעא תתאה, אתער עובדא לעילא.