ספר הזהר
יעקב ביוסף נטל ביתא, דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף, משה לא שמש בה, עד דנטל ליה ליוסף, כד נפקת שכינתא מן גלותא לא יכיל לאזדווגא בה, אלא ביוסף, דכתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו, אמאי כתיב עמו, אלא גופא לא אזדווג בנוקבא, עד דאזדווג בהדי ברית, וע"ד משה נטל ליה ליוסף עמיה, כיון דהוה עמיה, שמש בנוקבא כדקא יאות, ובגין כך יעקב משה ויוסף כחדא אזלי.
ספר הזהר
וכד יוסף אתפרש מניה, כדין אתקיים, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז, דדא קשיא ליה ליעקב מכל מה דעבר, ובזמנא דאתפרש יוסף מניה, מה כתיב, יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה וגו', וכל יומין דיעקב, לא הוה ליה צערא כהאי, והוה בכי כל יומא, לאינון שבע עשרה שנה דיוסף.
ספר הזהר
ד"א, בצלו חמדתי וישבתי, דא יעקב. ופריו מתוק לחכי, דא יוסף הצדיק, דעבד פירין קדישין בעלמא. וע"ד כתיב אלה תולדות יעקב יוסף. דכל אינון תולדות דיעקב ביוסף הצדיק קיימי, דעביד תולדות. ובג"כ, אקרון ישראל, על שמא דאפרים, דכתיב הבן יקיר לי אפרים וגו'.