קבלה על בראשית 4:26: זוהר ופרשנות מיסטית

אופן קלו
ידוע הוא שמשה הוצרך לתקן גלגול ראשון שלו שהיה הבל, ופגם הבל היה באותיות א"י של אדנ"י, בסוד א"י הבל אחיך (בראשית ד ט) כדאיתא בזוהר (תיקו"ז סט קי"ד ע"א). וזה סוד נע ונד תהיה בארץ (בראשית ד יב), בהיפוך אתוון ע"ון ד"ן, שחטא של הבל היה על שהפריד אותיות אי מן אדני, שהם אתוון דכורין, דנשתיירו אתוון דן, והוא סוד קול דמי אחיך צועקים אלי (בראשית ד י), כדאיתא בזוהר עמוד קסג (תיקו"ז סט קי"ד ע"א) דמ"י בגימטריא ד"ן, וזה גרם רזא דגלגולא שכל הנשמות שבעולם מתגלגלים בסוד נע ונד תהיה בארץ. והנה כל הנשמות שבעולם הם מסיטרא דקין והבל, הצדיקים הם בנוי דהבל, ורשעים הם בנוי דקין (בזוהר עמוד ש' (זוהר ח"א ל"ו ע"ב)), ולכן רמז בכאן כשהראה הקב"ה למשה וחנותי (שמות לג יט), שהוא אוצר של צדיקים ורשעים (תנחומא תשא סי' כ"ז), רצה משה לזכות כל הדורות ולהביאם בדרך הטוב, כמ"ש אך טוב לישראל (תהלים עג א), "בעת "ההיא "לאמר ר"ת הב"ל. לכן פתח באדנ"י, כי פגימת הבל היה בשם של אדנ"י, לכן קרינן ההיא וכתיב ההוא, שבזה היה פגימת הבל שהפריד אותיות א"י שהם בסוד זכר, מן אותיות ד"ן שהם סוד נוקבא, ולכן הוצרך משה לייחד בכאן שם של אדנ"י, ואמר אתה החלות להראות, על גילגולא קדמאה בימי הבל, את גדלך על אותיות א"י שהם מסיטרא דחסד, את ידך החזקה שהם אותיות ד"ן מסטרא דגבורה, שדבר זה גרם שהנשמות נחלק לזה העולם לתרין סטרין, את גדלך הם סוד הנשמות מסיטרא דהבל, שזו היא מדת טובו שבהם דנין את הצדיקים, את ידך החזקה הם נשמות מסיטרא דשמאלא, שהם בנוי דקין שבהם דנין את הרשעים, אשר מי אל אשר יעשה כמעשיך, על שכר טוב של צדיקים, כגבורותיך לעונש הרע לרשעים. לכן רצה ליכנוס לארץ ישראל, שיהיו כל הנשמות שבעולם מעוברין ממשה רבינו שהוא סוד הבל, בסוד אז הוחל לקרא בשם ה' (בראשית ד כו), כמו שאמר בזוהר (תיקו"ז סט ק"י ע"ב) אז התחילו גלגולין בעלמא, כההוא דאיתמר ביה אז ישיר משה (שמות טו א), "הוחל "לקרא "בשם, ר"ת הב"ל. וזהו כוונתו באמרו מעתה יהיו כל העבורים ממני שהוא סוד הבל, ואראה את הארץ הטובה, מזה הצד יהיו כל הנפשות מסיטרא דטוב, ההר הטוב הזה, מזה הצד יהיו כל הרוחות מסיטרא דטוב, והלבנון שהוא סוד שער השמים בית המקדש הנשמות מסיטרא דטוב, ולהעביר קינא דמסאבותא מסיטרא דקין שהם נשמות מסיטרא דרע. השיב הקב"ה רב לך, רב טוב הצפון יהיה לך לבדך, דאיתמר גבך ותרא אותו כי טוב הוא (שמות ב ב), הוא דייקא, כדי לך בזה העת להפקיע את עצמך, ואל תוסף דבר אלי עוד בעד כל הדורות, כי אין זה עתה אלא לעתיד לבא:

ת' תִּפְאֶרֶת גש'] שָׁלוֹם, כְּלִיל שִׁית סִטְרִין, וְדָא דַרְגָּא דְמֹשֶׁה, כְּלִיל תְּלַת אֲבָהָן וּתְלַת דַּרְגִּין תְּחוֹתַיְיהוּ, וְאִינוּן גִּלְגּוּלָא דְאָדָם, שֵׁת אֱנוֹשׁ הֶבֶל, נֹחַ שֵׁם יָפֶת, וּמִשֵּׁת וְאֱנוֹשׁ אִתְיַחֲסוּ כָּל דָּרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ד כו) אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יהו''ה, אָז הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות ב י) (כי מן המים משיתהו), אָז הוּחַל לְמֵיתֵי בְּגִלְגּוּלָא, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם טו א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה.

אופן רלו
ידוע שמקלקול אדם הראשון נתקלקלו ד' דורות פגמו בד' אותיות שם של הוי"ה, והם דור אנוש, ודור המבול, ודור הפלגה, ודור של סדום, הן הן ד' שליבות שראה יעקב במראה הסולם, נרמזין בר"ת 'הנה 'סולם 'מוצב 'ארצה (בראשית כח יב), תסתכל בראשי אתוון 'הפלגה 'סדום 'מבול 'אנוש, ואלו הד' דורות נתגלגלו למצרים, כמ"ש בספר הפרדס בשער השערים שעבור דור המבול אתמר כל הבן הילוד היאורה תשליכהו (שמות א' כב), ואנשי סדום מתו בחשך בג' ימי אפילה, ועל דור הפלגה אתמר ויפץ העם לקושש קש לתבן (שמות ה' יב), ומרגליות טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם (כדאיתא בב"ב דף ט"ז ע"ב), שהראה לו הקב"ה בין הבתרים אימה חשיכה גדולה נפלה (בראשית טו יב), אימה זה דור אנוש, חשיכה דור המבול שלא היו משמשין המאורות באותו זמן, גדולה זה דור הפלגה שבנו עיר גדולה (בראשית יא ד), נופלת זה סדום. מטעם זה הוצרך אברהם לירד למצרים כדי ללקוט כל הנשמות טהורות מד' דורות אלו, ונטל שכר כולם. וזה סוד ד' לשונות של גאולה שאמר הקב"ה למשה להוציא מעמקי הקליפות יקר מזולל, ונרמז בראשי אתוון 'הוצאתי 'אתכם 'מתחת 'סבלות 'מצרים (שמות ו ו), 'הפלגה 'אנוש 'מבול 'סדום. ומשה עליו מוטלת קופה של שרצים אלו לתקנן, והוא נטל שכר כולם, ולכן כנגד דור המבול, מן המים משיתהו (שמות ב י). כנגד דור אנוש אז הוחל לקרא (בראשית ד כו), ואז ישיר משה (שמות טו א), ומיד שנולד ראתה עמו שכינה (סוטה י"ב ע"ב), והוא תיקן עבודה זרה של אנוש. כנגד אנשים של סדום שהיו רעים (בראשית יג יג), ותרא אותו כי טוב, והם הכו בסנוורים (בראשית יט יא), ואצלו נתמלא כל הבית אורה (סוטה י"ב ע"א). והנה דוד כל מה שאמר, לא בעד עצמו אמר אלא כנגד כל ישראל בדמעתי ערסי אמסה (תהלים ו' ז), לתקן ד' קלקולים אלו נוטריקון אמס"ה 'אנוש 'מבול 'סדום 'הפלגה, נרמז בר"ת 'מכל 'העמים 'אשר 'סביבותיכם (דברים יג ח). ועליהם אמר משה זכור ימות עולם (דברים לב ז), ר"ל קלקול אדם הראשון שהוא עולם מלא, ובזה תראה שקלקולו היה בד' דורות, חוזר ומפרש שאל אביך ויגדך, על יעקב אבינו שהוא היה תיקון של דור הפלגה, וכן סתם אב נקרא יעקב, כמו שאמרו רז"ל (ב"ר פע"ח ח') כרחם אב על בנים (תהלים קג יג) זה יעקב, כי יעקב היה תיקון של דור הפלגה, שבאותו פרק בלבל הקב"ה ע' לשונות (בראשית יא ז), והפיל גורל בע' שרים של מעלה, ואז נפל גורלו של הקב"ה על יעקב, כמ"ש (דברים לב ט) כי חלק ה' עמו (פרקי דר"א פכ"ד), ומזה הטעם כשהפיל נמרוד לאברהם בכבשן האש, לא ניצל אלא בזכות יעקב [במדרש רבה פרשת תולדות (ב"ר פס"ג ב')]. זקינך אלו אברהם ויצחק, כי אברהם תיקן דור אנוש בעבודה זרה, וקיים על עצמו פסילי אלהיהם תשרפון באש (דברים ז כה), יצחק תיקן דור המבול שפגמו בברית, ואתמר גביה ואקים את בריתי את יצחק (בראשית יז כא), גבי נח אתמר (בראשית ו יח) והקמותי את בריתי אתך, הוא יצחק שנקרא ברית. לכן בכל דור המבול לא איתמר רק שם של אלהים, אבל שם של ה' למבול ישב (תהלים כט י), כמד"א בדד ישב (ויקרא יג מו), ולא עשה שום פעולה רק את האלהים וגומר (בראשית ו ט), אלהי"ם דייקא, ואתמר תמן קץ כל בשר וגומר (בראשית ו' יג), קץ יצח"ק סוד ק"ץ ח"י, ולפי שיצחק הוא תיקן רוח של אדם הראשון, לכן זכר בדור המבול ויעבר אלהים רוח וישכו המים (בראשית ח א), כי רוח אלהים שהוא רוח של יצחק, מרחפת על פני המים (בראשית א ב) הגין עליהם בדור המבול, לפי שהוא תיקון דור המבול. ויעקב הוא תיקון שניהם יחד הפלגה אנוש, כי ב' דורות אלו הם גלגול אחד בסוד אנשי העיר אנשי סדום (בראשית יט ד), ר"ל אנשי סדום הם ממש אנשי העיר שבנו המגדול (בראשית יא ה). לכן רצה משה ליכנס לארץ ישראל לתקן ארבעה דורות אלו, שבזה יתוקנו ד' יסודין קדמאין שהן הן ד' אתוון דשמא קדישא, לזה אמר ואתחנן אל ה' על תיקון ד' אתוון של שם, בעת ההיא, וכתיב ההוא, שהוא היה התיקון של ארבעתן, לאמור לדורות לתקן הדורות אלו, ולזה אמר מאחר שהחלות להראות את עבדך לתקן ד' דורות אלו, את גדלך דור אנוש שאז הוחל לקרא בשם ה' (בראשית ד כו), שהוא סטרא דימינא מדת טובו של הקב"ה, וזה היה תיקון של אברהם אבינו כמו שאמרנו. את ידך החזקה זה דור המבול, דתמן שם של אלהים כמו שאמרנו, שהוא תיקון של יצחק שנקרא יד החזקה, שמזה הטעם הוצרך משה להיות במים. אשר מי אל, הוא תיקון דור הפלגה שרצו לבנות מגדול וראשו בשמים, והן הן ממש אנשי סדום שנהפכו ונפלו לארץ. מאחר שאני התחלתי לתקן ד' דורות אלו, לכן אעברה נא, רוצה אני ליכנס לארץ ישראל ולתקן ד' דורות אלו, שכן אעברה בהפוך אתוון ארבעה, ואמר נא, כמו שאמרו רז"ל בשבת דף י: על פסוק (בראשית יט כ) אמלטה נא שמה, ובארץ ישראל אתקן "מכל "העמים "אשר "סביבותיכם, שהם ד' דורות אלו. השיב הקב"ה רב לך, לך דייקא, כבר תקנת אותם בשעת ביאתך לזה העולם, וגם ביציאת ישראל ממצרים, לכן אל תוסף דבר אלי עוד: