קבלה על משלי 5:3

תרין עגלים אמאי. אלא אמר ירבעם, במדברא הוו אינון חרשין, דכתיב בשר חמורים בשרם. הכא, אינון תרין רוחין בישין, יתלבשו כדקא חזי לון, דכר ונוקבא אינון. דכר הוה בבית אל, ונוקבא הות בדן. ומגו דכתיב, נפת תטפנה שפתי זרה, אתמשכו ישראל אבתרה יתיר, דכתיב וילכו העם לפני האחד עד דן. ובג"כ תרין עגלין הוו. ומשיך לון ירבעם בארעא קדישא, והוה חובא עליה ועל ישראל, ומנע ברכאן מן עלמא. ועליה כתיב גוזל אביו ואמו וגו'.

בהאי נגה, מפתי לאתתא, לנטלא נהורא. וע"ד כתיב, וחלק משמן חכה, שוי ההוא נהורא לקבליה דברית. ובגיני כך מפתי ליה, ונטלא נהוריה. ודא איהו פתויא דמפתי לאתתא, דכתיב נפת תטפנה שפתי זרה וגו'.

תא חזי, כד הוה אדם בגנתא דעדן, לאשתדלא בפולחנא דמאריה. נחת האי סמא"ל, וכל אינון דרגין דביה, והוה רכיב על ההוא חויא בישא, בגין לאסטאה לון. בגין דההוא חויא דהוה קאים תחותיה, איהו עקימא לאסטאה, בני נשא, ולפתאה לון. בגין דכתיב כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה. ודא יהיב חילא, ודא עביד אומנותא בעלמא, ודא בלא דא לא יכלי לשלטאה.