קבלה על קהלת 7:1

וכן על הנקודות אמרו רבותינו ז״ל במדרש רבה (במדבר פי ג׳ אות י״ג) ובמסכת אבות דרבי נתן (פ׳ ל״ד). והובא בפסקי תוספות (מנחות סי׳ רל״ד): ״כשכתב עזרא את התורה עשה נקודות, אמר אם יאמר משה למה נקדת אשיב הלא לא מחקתי״ ובספרי בהעלותך (פיסקא ס״ט). מונה שם התיבות הנקודות שבתורה, ועיין בשו״ת הריב״ש (סי׳ רפ״ד). ובמדרש רבה (קהלת פ״ז א׳) ונשא אהרן את שמותם לפני ה׳, אלו היו חסרים אות אחת לא היו משמשין (ובילקוט שם וכן במדרש שמואל (פ׳ כ״ג) מכפרין) תני רב אושעיא אפילו נקודה אחת וברבינו בחיי פ׳ וארא כתב כמו שדרשו רבותינו ז״ל בספר הבהיר דמיין נקודתא באתוותא דאורייתא דמשה כנשמת דחיי בגופא דאינש. וכן אמרו במסכת מגילה ושום שכל זה הנקוד. הרי שהיה לו גירסא זו בגמרא ועיין במגדל עוז להגאון יעב״ץ (בית מדות עליית הכתיבה) שהאריך בראיות שהנקוד, הוא מסיני. כן חלוקת האותיות לחמשה מוצאות הפה, אחה״ע בומ״ף גיכ״ק דטלנ״ת זסשר״ץ הנזכרים בזהר הקדוש (פנחם רכ״ח א׳) הוא משנה בספר יצירה (פרק ב׳ מ״ג) והמה מימות התלמוד, כמו שכתב רב האי גאון בספר הקמיצה על משנה זו דספר יצירה הובא בפירוש הרב ר׳ משה בוטריל שם ״וכל זה נודע הטעם בסוד הקבלה וכבר חבר על זה הסוד ספר הנקוד הגדול אשר חברו רב אשי בבבל והוא נמצא היום בישיבתנו״.

כיון דאמרה, אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן. אמר ודאי הא ברכתא שלימתא בהאי, דכתיב טוב שם משמן טוב. דשמא קדישא משמן נפקא, לאתברכא, לאדלקא בוצינין קדישין. מאי שמן דא. ר' יצחק אמר, כמה דאת אמר, כשמן הטוב על הראש וגו'. ר' אלעזר אומר, אלין טורי דאפרסמונא דכיא.