תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

קבלה על קהלת 9:2

מגלה עמוקות

אופן השני
יש לישב דבר תמוה איך עלה על דעת משה שהותר לו הנדר, ה' צבאות יעץ ומי יפר (ישעיה יד כז). אבל הענין דקיימא לן נדר שהותר מקצתו הותר כולו כדאיתא בנדרים (דף כ"ה ע"ב), ולפי שהקב"ה נשבע לכן לא תביאו את הקהל הזה (במדבר כ יב), על משה ועל אהרן שניהם יחד עלתה הגזירה. ולכן אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, באותו עת שמת אהרן באותו עת התפלל אעברה נא, מאחר שאהרן כבר מת, אם כן דמיתי שהותר הנדר, כי על שנים יחד עלתה הגזירה לא תביאו משמע ביחד. והשיב לו הקב"ה רב לך, הלא החטא שלך של מי מריבה הוא יותר גדול מן חטא של אהרן אחיך, כי אהרן לא חטא באותו פרק, כדאיתא במדרש רבה פרשת חקת (במ"ר פי"ט ט') משל לבעל חוב שהלך למוד את גרנו וכו'. לכן מצינו במסרה ג' פעמים מלת המן. המן הסלע הזה (במדבר כ י). המן העץ (בראשית ג יא). המן הגורן (מלכים ב' ו כז). שנגזרה מיתה על משה, ואיתא בשבת דף נ"ה (ע"ב) אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון וכו', השיב הקב"ה למלאכי השרת (קהלת ט ב) מקרה אחד לצדיק לרשע שהוא הנחש. וזה שאמר הכתוב המן העץ, ר"ל כתנא דמלאכי שרת שמשה מת בחטא של הנחש דאיתמר ביה המן העץ, ועל זה השיב הפסוק הא' שאינו מת בחטא של נחש, כי אם כרבי שמעון בן אלעזר שסבר בחטאו מת. וזהו שאמר המן הסלע הזה וגו', ר"ל שמן החטא של המן הסלע מת משה), ואם לחשוך לומר הלא אהרן לא חטא באותו פרק ולמה מת, לזה אמר המן הגורן מרמז על משל לבעל חוב שהלך למוד את גרנו כנזכר. ועל זה השיב הקב"ה למשה הלא החטא שלך הוא יותר רב מן חטא של אהרן, לכן אל תוסף דבר אלי עוד, שאין שורת הדין נותן שאהרן יתפוס עבורך ואתה תכנס לארץ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר הזהר

ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא, שאל ליה, אמר מלה חד בעינא לשאלא, כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה, ולמגזר עליה מיתה, אמאי ברא ליה. דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא. וכתיב בה באורייתא, אדם כי ימות באהל. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת. מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא, דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות, ואי לא אשתדל באורייתא ימות, כלא בחד ארחא, בר פרישותא דההוא עלמא, כד"א כטוב כחוטא.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

דעת תבונות

(קע) אמר השכל - איננו כן; אבל צריך שתדעי הקדמה עיקרית, והיא, כי הנה אמרו חז"ל (בראשית רבה כה, ג), "ויהי רעב בימי דוד" (שמואל ב כא, א) - עיקר אותנטיא שלו לא היה ראוי להיות בימי דוד, אלא בימי שאול, אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה גלגלו הקב"ה והביאו בימי דוד". וכן אמרו (ב"ר נה, ב), "הפשתני הזה כשהוא בודק פשתנו אינו בודק אלא" וכו'. הרי לפניך שלא תמיד ישתמש האדון ב"ה מן הנהגת המזל הזה, אלא בזמן שהוא יודע שטוב להשתמש בה. כי הנה האדון ב"ה הכין סדרים עמוקים בהשלמת הבריאה, כמו שביארנו, ושם לו שני דרכים, דרך השכר ועונש ודרך המזל, והוא הבוחר, ומשתמש פעם מן הדרך האחד ופעם מן הדרך האחר, מה שהוא יודע היותו יותר טוב לעולמו. אמנם בהשתמשו מן הדרך השכר ועונש - יהיו כל הענינים הנולדים לפי סדרי השכר ועונש בחוקותיהם; ובהשתמשו מדרך המזל - יהיו הענינים. הנולדים לפי סדר הנהגת המזל ותכונת הבריאה, כמו שביארנו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

דעת תבונות

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא