קבלה על רות 3:7

ועל דא כתיב, ויקחו לי תרומה מאת כל איש, מההוא דאקרי איש, דאתגבר על יצריה. וכל מאן דאתגבר על יצריה, אקרי איש. אשר ידבנו לבו, מאי אשר ידבנו לבו. אלא. דיתרעי ביה קב"ה, כד"א לך אמר לבי. צור לבבי. וטוב לב. וייטב לבו. כלהו בקב"ה קאמר. אוף הכא, אשר ידבנו לבו, מניה תקחו את תרומתי, דהא תמן אשתכח ולאו באתר אחרא.

דמסטרא דרשע וטוב לו, שכינתא שכיבת, ותגל מרגלותיו ותשכב. האי איהו ושפחה כי תירש גבירתה. שפחה, יצר הרע נוקבא. יצר הרע, דכר. בגיניה אתמר, וכבודי לאחר לא אתן. והזר הקרב יומת.

רות מית בעלה, ולבתר אשתדלת בעובדא דא, לגביה דבעז, דכתיב, ותגל מרגלותיו ותשכב, ואשתדלת בהדיה, ולבתר אולידת ליה לעובד. ואי תימא אמאי לא נפיק עובד מאתתא אחרא, אלא ודאי היא אצטריכת ולא אתתא אחרא. ומתרין אלין אתבני ואשתכלל זרעא דיהודה, ותרווייהו בכשרות עבדו, למעבד טיבו עם אינון מיתייא, לאתתקנא עלמא לבתר.