קבלה על רות א:17
תקוני הזהר
בְּרֵאשִׁית, כְּתִיב (תהלים קיח יט) פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה י''הּ, פִּתְחוּ לִי דָא אִינוּן תְּרֵין עַפְעַפֵּי עִינָא, דְאִינוּן פָּתְחִין וְסָגְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שמות כה כ) וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעִִלָה, אִלֵין תְּרֵין כְּרוּבֵי עִינָא, פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם עַפְעַפֵּי עִינָא, וְעוֹד פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין עַיְינִין, בְּזִמְנָא דְאִינוּן מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, אִתְּמַר בְּהוֹן וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וּבְזִמְנָא דְלַאו אִנּוּן מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, הָא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן תַּמָּן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (רות א יז) כִּי הַמָּוְת יַפְרִיד וְגוֹמֵר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תקוני הזהר
דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְעַל (נ''א ועל) שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְאִיהוּ ו', מְזוֹנֵי, מִסִּטְרָא דְה' דְאִיהִי הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וּבְזִמְנָא דְיָרְתִין מִנֵּיהּ אִלֵּין תְּלַת (נ''א תרין) דַּרְגִּין דִּכְלִילָן בִּשְׁמֵיהּ, אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּנוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים יד א) בָּנִים אַתֶּם לַיהו''ה אלהיכ''ם, וּבְזִמְנָא דְיָרְתִין יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִלֵּין תְּלַת בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, אִתְּמַר בְּהוֹן (שיר ח ו) כִּי עַזָּה כַמָּוְת אַהֲבָה, תַּקִּיפָא אִיהִי מִמִּיתָה אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִבְּנוֹי, וּמְנָלָן דְּאַפְרָשׁוּתָא אִית בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבְנוֹי, הָכָא אוֹכַח, (ישעיה נט ב) כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים וכו', וְקָשָׁה אִיהִי מִמִּיתָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (רות א יז) כִּי הַמָּוְת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תקוני הזהר
וּלְבָתַר דְּמִתְפַּשְּׁטִין מִנַּיְיהוּ מִתְיַחֲדִין כֻּלְּהוּ וְלָא יִתְבֹּשָׁשׁוּ, וּמִתְיַחֲדִין אַבָּא עִם אִימָּא, אָח עִם אֲחָתֵיהּ, כְּעַן דְּעִִרְוָה בֵּינַיְיהוּ אִית פִּרוּדָא בְּאַתְוָון דְּאִינוּן יהו''ה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (רות א יז) כִּי הַמָּוְת יַפְרִיד (בין אחים) בֵּינִי וּבֵינֵךָ, לְבָתַר דְּאִתְעַבַּר עֲרָיוֹת מִנַּיְיהוּ, יְהֵא יהו''ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וְרָזָא דְאֶחָד אָח ד', עִִרְוָה דְתַרְוַיְיהוּ אַחֵר, בְּזִמְנָא דְאִסְתַּלַּק קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד אִשְׁתָּאַר אַחֵר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (משלי כה ט) וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy