Responsa על רות א:17

ב. זה ג"כ דבר ידוע שאין קוברין נכרי אצל ישראל, דהא בכל תפוצות ישראל מעולם היה להם לבני ישראל בית הקברות מיוחד. ואף דדבר זה פשוט וא"צ ראיה מ"מ כיון דהמחדשים והמהרסים מתעקשים לומר דאין בזה עון אשר חטא לקבור נכרי בבית הקברות ישראל אברר דין זה קצת בראיות. הנה כבר אמרה הגיורת הצדקת רות אל נעמי (רות א' י"ז) באשר תמותי אמות ושם אקבר, ואיתא שם בתרגום אמרה נעמי אית לנא בית קבורתא אמרת רות ותמן אהא קבירא, וע' מדרש רבה שם וביבמות מ"ז ע"ב דאמרה נעמי ב' קברים נמסרו לב"ד וכו' דהיינו לא מבעי' דאית לנא בית קבורתא שאין קוברים שם נכרים אלא אפילו בישראל עצמן ב' קברות נמסרו לב"ד משום דאין קוברין רשע אצל צדיק כדאיתא בסנהדרין דף מ"ז ובש"ע י"ד סי' שס"ב. והא דאין קוברין נכרי בבית הקברות ישראל מוכח בהדי' מדברי הראשונים במס' גיטין דף ס"א ע"א דעל הא דקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום פירש"י ז"ל לא בקבר ישראל אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם ישראל (וע' מש"כ הר"ן) וכ"כ הריטב"א וז"ל ולא בקבורת ישראל חס ושלום וכו' ולדין זה מסכים הטור בסי' שס"ז וגם שאר ראשונים אף דפירשו האי עם ישראל באופן אחר דהיינו או שקוברין הנכרים כשם שקוברין מתי ישראל או שקוברין הנכרים באותו הזמן שקוברין מתי ישראל ולא עלה על דעת שום מפורש לפרש דעם ישראל היינו שקוברין אותן ביחד. וז"ל הב"ח בסי' קנ"א אם מצאם הרוגים עם ישראל יכול לקבור מתיהם בקברי ישראל ואע"ג דאין ספק שאין קוברין נכרי אצל ישראל דאפילו ישראל רשע אין קוברין אצל צדיק כ"ש נכרי אצל ישראל וכדכתב הר"ן ס"פ הניזקין מ"מ יכול הוא לקבור מתי נכרים עם מתי ישראל בחצר אחד מפני דרכי שלום כיון שמצאם הרוגים יחד עכ"ל. הרי דאף הב"ח שמקיל לא התיר אלא במצאן הרוגים ביחד, ואף בזה לא התיר אלא בחצר אחד ולא זה אצל זה. הרי דהוא דבר פשוט שאין בו שום ספק לכל הפוסקים שאין קוברין נכרים בבית הקברות של ישראל. והחברה שעושין זה עושין עון פלילי, וגוזלין מהחיים והמתים.