קבלה על רות ב:18

ש (רות ב׳:י״ט) יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ, מַאן בָּרוּךְ. דָּא שְׁלֹמֹה. מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. וְעַל דָּא, (מלכים א ב׳:מ״ה) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ. בִּשְׁמָא דָא, תְּהֵא מִתְבָּרְכָא מִכָּל אִלֵּין שִׁית סִיטְרִין. כְּדֵין אִיהִי עַלְמָא דְאָתֵי, יַהֲבַת לָהּ תּוֹסֶפֶת בִּרְכָאן, עַל אִינוּן דְּאִית לָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (רות ב׳:י״ח) וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אֲשֶׁר הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ. דָּא תּוֹסֶפֶת קִדּוּשָׁן וּבִרְכָאן.