קבלה על שמות 14:8

ובקרא דא נמי רמיז ליה, לו עמי שומע לי ישראל וגו'. בתר דאמר עמי, אמאי קאמר ישראל. אלא עמי: ע"ה. ישראל: ת"ח. ובגינייהו אתמר ובני ישראל יוצאים ביד רמה.

ובאלין חמש דאתמר, דאינון חמש אור דיומא קדמאה, דאינון לקבל חמש אצבען דימינא אתחזיא לך בסנה. בגין דעתיד אנת, לאפקא זרעא דאברהם מן גלותא, דאיהו דרגא ימינא. ומתמן בינה איהו רחמים גמורים, יד הגדולה. אבל מסטרא דגבורה, יד החזקה, חמש רקיע, ביום שני, לקבל חמש אצבען דשמאלא. אבל מסטרא דדרגא דילך, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. דגוף ותרין דרועין ותרין שוקין, לקבל חמש אצבען, ה' ה' ה'. ה' אצבען דיד ימין, וה' דיד שמאל, ותרין דרועין ותרין שוקין וגוף, דאינון חמש דסלקין י"ה. א"ל רעיא מהימנא, בריך אנת לאמא עלאה. אבל האי י"ה שויא לי ה', בגין מטה האלהים, דאיהו ו'. ואמר ודאי הכי הוא.

וְתָּא חֲזֵי, כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בְּסִיּוּעָא דַּאֲבָהָן נָפְקוּ, וַאֲרִימוּ רֵישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות י״ד:ח׳) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה. מַאן יָד רָמָה. דָּא אַבְרָהָם. יְדָא יָמִינָא, דְּבָעֵי לַאֲרָמָא לָהּ עַל שְׂמָאלָא.