מדרש על שמות 14:8

יצאים ביד רמה. מתרוממים:

ד"א ביד רמה. הוציאם פרעה בידו, ומי עשה זה הקב"ה שהוא רם ונשא:

תָּנֵי דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְמָה הָיוּ דּוֹמִין, לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע וּמָצְאָה שָׁם הַנָּחָשׁ מְקַנֵּן, וְנִכְנְסָה לִפְנִים וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִכָּנֵס שֶׁעֲדַיִן הַנָּחָשׁ מְקַנֵּן, תַּחֲזֹר לַאֲחוֹרָהּ, לֹא תְהֵי יְכוֹלָה שֶׁהַנֵּץ עוֹמֵד בַּחוּץ, מֶה עָשְׂתָה הַיּוֹנָה הִתְחִילָה צוֹוַחַת וּמְטַפַּחַת בַּאֲגַפֶּיהָ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע לָהּ בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ וְיָבוֹא וְיַצִּילָהּ, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים עַל הַיָּם, לֵירֵד לַיָּם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְרַע לָהֶם הַיָּם, לַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵיהֶם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין שֶׁכְּבָר פַּרְעֹה הִקְרִיב, מֶה עָשׂוּ (שמות יד, י): וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', מִיָּד (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא דִּכְפַר תְּחוּמִין, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ שִׂיחָתָהּ, מֶה עָשָׂה הוֹצִיא כָּרוֹז וְאָמַר, כָּל עַמָּא יִפְקוּן לְקַמְפּוֹן, כְּשֶׁיָּצְאוּ מֶה עָשָׂה, רָמַז לַעֲבָדָיו וְנָפְלוּ לָהּ פִּתְאוֹם כַּלִּיסְטִין, וְהִתְחִילָה צוֹוַחַת אַבָּא אַבָּא הַצִּילֵנִי, אָמַר לָהּ אִלּוּ לֹא עָשִׂיתִי לָךְ כָּךְ לֹא הָיִית צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת אַבָּא הַצִּילֵנִי. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ הַמִּצְרִיִּים מְשַׁעְבְּדִין אוֹתָם וְהִתְחִילוּ צוֹעֲקִין וְתוֹלִין עֵינֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב, כג כד): וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וגו', מִיָּד וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְפִלָּתָן וְהוֹצִיאָן בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹלָן וְלֹא הָיוּ רוֹצִין, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִזֵּק לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד, ח): וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף וגו', וּכְתִיב (שמות יד, י): וּפַרְעֹה הִקְרִיב, מַהוּ הִקְרִיב, שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם, תָּלוּ עֵינֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַיִּצְעֲקוּ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', כְּאוֹתָהּ צְעָקָה שֶׁצָּעֲקוּ בְּמִצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לָהֶם אִלּוּלֵי שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם כֵּן לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלְכֶם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, הַשְׁמִיעִנִי אֶת הַקּוֹל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא קוֹלֵךְ, שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי בְּמִצְרַיִם, וּכְשֶׁצָּעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיָּד (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא.