תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על שמות 14:8

באר מים חיים

וזה שסידר בעל מסדר ההגדה ועברתי בארץ מצרים אני לא מלאך כי מלאך הוא מספר הוי"ה ואדנ"י שהם בחינת חסד ודין וזה לא היה יכול להיות במצרים מפני פחד הקיטרוג, רק אני בעצמי. ובמקום הטומאה ערות מצרים ששם תוקף הקליפה אם היה שם הקיטרוג לא ימלט שלא היה איזה בחינת הדין שורה על ישראל ח"ו, ועל כן ועברתי אני ולא מלאך שהקב"ה בכבודו ובעצמו התגלה כבודו הרם ונשא, וישראל מתרפאין בו ומצרים נידונין בו ושום קיטרוג לא שייך במקום הרחמים הפשוטים. וזה הוא היד רמה שנאמר ביציאת מצרים (שמות י"ד, ח) ובני ישראל יוצאים ביד רמה. כי אז נעשה ימין ה' רוממה למאוד והחסדים נתגברו כל כך עד שלא היה יכולת במצרים לסובלו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מאור עינים

כאיל תערוג על אפיקי מים. כאיל זכר תערוג נקבה למה אלא אילה זו כשיושבות על המשבר הקב"ה מזמין לה נחש ונושך ברחמה ונפתח הרחם לכן נאמר כאיל תערוג הענין הוא מה שכתוב בזוהר אתתא מיומא דאעדיעת ליתא בפומא אלא דכר והענין מפני שכל תשוקת הנוקבא לאתכללא בדכורא כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (יבמות קיח א) טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו כי ד"ו הוא כלילת הנוקבא בדכר שמדריגה הדלה הרוצה לקבל השפע תשוקתה להתדבק בו' שהיא משך השפע מלמעלה וזהו ד"ו וכן אדם הראשון ד"ו פרצופין בראו ומפני רוב תשוקתה להתדבק בבחינת הזכר ולהתנהג על ידו ע"כ ליתא בפומא אלא דכר והענין שמעתי ממורי זללה"ה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר (ברכות ס א) מפני שקדימת הזריעה היה משום שגברה תשוקתה לבחינת הדכר ונמצא כל הרהורה ומחשבתה היא בחינת זכר ומפני זה גברה התשוקה וקדמה בהזרעה נמצא טיפת הנוקבא עיקרית דיכרא כי הכל הולך אחר המחשבה ולהיפך הוי בהיפך יובן מעצמו ונמצא מבואר דברי הזוהר הנ"ל שמפני גודל תשוקתה להכלל בבחינת הדכר ונמצא עיקר מחשבתה בו על כן ליתא בפומא אלא דכר ומשום הכי וילדה זכר ובאמת עיקר ההנהגה שבחסד ורחמים הוא על ידי הזכר ולכן אמרו חכמינו זכרונם לברכה אדם הראשון ד"ו פרצופין בראו הי מסגי ברישא מסתברא דדכר מסגי ברישא וכו' עי"ש הטעם הוא שהנהגה צריך להיות על ידי הזכר שהנהגת הנקבה היא ח"ו דין וצמצום והנה ידוע שהנחש אין לו אחיזה אלא בעקביים כדכתיב (בראשית טו, ג) ואתה תשופנו עקב הם סוף המדריגות אבל כשנמשך החכמה בסוף המדריגה היינו שאלהותו וחיותו הוא חכמתו מתפשטת בעולמות התחתונים אז אין לנחש שליטה וזהו כי לא נחש ביעקב כשהיו"ד נמשך בעקב נקרא יעקב ואז אין לנחש שליטה כלל ונמתקין כל הדינין ואז נקרא כנסת ישראל עקרת הבית כי הקב"ה נקרא עיקרא ושרשא דכל עלמין וכשהוא ממלא מחיותו ושפעו לכנ"י אז נקרא כנ"י בשם עקרת הבית שעיקרא ושרשה דכל עלמין אית בה אז אם הבנים שמחה כי אין שטן ופגע רע אמנם ידוע כי כל הרווחה באה לאדם על ידי צרה שקדמה כדכתיב (ירמיה ל, ז) ועת צרה ליעקב וממנה יושע שמהצרה ממש היא ישועה וכן מתוך צרה המציאם פדות ורווחה וכל הדוחקין דדחקין לכ"י הם מקרבים ההשגה והישועה ופותחין שערי רחמים מתוך דאיהו כביכול בדוחקין סגיאין דוחקא בתר דוחקא ואינון אמרין אי אלהימו דישראל ואן אשגחותא דיליה על ידי זהמקרבין הישועה והרוצה לעמוד על זה יעיין ברעיא מהימנא פ' אחרי המדבר בענין ע' קלין דאיילתא מבואר כל זה היטב ונמצא מכח בחינת הדינים שהם בחינת נחש הנושך נפתחים שערי רחמים וזהו כאיל תערוג (תהלים מב, ב) שהנקבה המקבלת עורגות להתכלל בדכורא ולהיות כאיל בחינת דכר ולהכלל בו והשאר יובן כמ"ש והנה יש י"ד עתים לרעה וי"ד עתים לטובה שהם יחד כ"ח עתים כנודע כח מעשיו וגו' והי"ד עתים של רעה צריכים להכלל בי"ד עתים של טובה והם ב' ידים והרעה נקרא י"ד מצרים שהם במיצר המדריגות ולכן כתיב (שמות טו, ל) ויושע ה' וגו' מיד מצרים כשהושיעם מיד הנ"ל אז וירא ישראל את היד הגדולה כי כנגד הי"ד של רעה הנקרא מיצר וקטנות נקרא הי"ד של טובה גדלות וזהו היד הגדולה ואז כשראו והשיגו זה וירא ישראל את מצרים מת וגו' כי כיון שכללו שמאל בימין נמצא מה שהיה הי"ד עתים נכללו בטוב ונשארו מתים כי נסתלקו חיותם מהם והבן וזהו ופרעה הקריב את ישראל לאביהם שבשמים וישאו בני ישראל את עיניהם הוא השכל ומיד ראו והשיגו ונדבקו בטוב ואז והנה מצרים נוסע אחריהם ר"ל שנשארו למטה באחור כאמור מת על שפת הים וגו' וזהו ובני ישראל יוצאים ביד רמה (שמות יד, ח) ר"ל שהרימו יד הנ"ל ונכללו בימינא ולכן נקרא יד רמה ולכן רמה ידך בל יחזיון ויובן ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (כתובות ה א) גדולה מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ וכו' הענין שהרי כתיב (ישעיה מח, יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים נמצא נעשה כל בחינת השמים בימין ובחינת ארץ בשמאל והצדיקים שממשיכין קדושתו יתברך וחיותו והם נעשה משכן ושכנתי בתוכם ונקראים הצדיקים מקדש ה' והם כוננים ונכללים השני ידים יחד וזהו מקדש ה' כוננו ידיך (שמות טו, יז) שהם כוננים הב' ידים יחד ומשיגים שהכל טוב ומפקין חסדי הבורא הנקראים אפיקי מים כאמור כאיל תערוג על אפיקי מים והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא