קבלה על שמות 16:26

זכור את יום השבת לקדשו. רבי יצחק אמר, כתיב ויברך אלהים את יום השביעי, וכתיב במן ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו. כיון דלא משתכח ביה מזוני, מה ברכתא אשתכח ביה.

בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִתְעֲבַר הַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא מִן יַמָּא, שַׁלִּיט חִוְיָא קַדִּישָׁא, וּבְהַהוּא זִמְנָא (שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות), אָזְלִין אֳנִיּוֹת בְּהַבְטָחָה בְיַמָּא דְלָא טָבְעִין, דְּהָא רוּחַ סְעָרָה אִתְעֲבַר שָׁלְטָנוּתֵיהּ מִן יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר וְגוֹמֵר, שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ (תהלים קד כה כו), וִיהֵי חָדֵי עִמְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מח יד) שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה וְגוֹמֵר, לְחוֹלָה כְּתִיב, וְכֻלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, (דאינון עתותי דאורייתא כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה קבעת עתים לתורה) דְּאִיהוּ עִתּוֹ דְצַדִּיק, תִּתֵּן לָהֶם יִלְקוֹטוּן (שם קד כח) דָּא מַנָּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות טז כו) שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ וְגוֹמֵר, מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ כְּלִיל שִׁית סִטְרִין, לִוְיָתָן לְעִילָא דָא צַדִּיק דְּאִיהוּ כְּדָג