קבלה על שמות 2:5

ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור. דא איהי דאתיא מסטרא דשמאלא דדינא קשיא, כמה דאת אמר, לרחוץ על היאור, על היאור דייקא, ולא על הים.

וְעוֹד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, דָּא חָכְמָה. מֵרָחֹק בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמִתְרַחֲקִין יִשְׂרָאֵל מֵחָכְמַת קַבָּלַת משֶׁה, וְאִתְרַחֲקָא אִיהִי מִנַּיְיהוּ. בְּהַהוּא זִמְנָא, (שמות ב׳:ה׳) וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר, נָחֲתָא מִדַּת הַדִּין לְקַטְרְגָא עֲלֵייהוֹן, וּלְאִתְרַחֲצָא מִדָּמָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן דָּמִים דִּלְהוֹן, דְּאִינוּן חַיֵּיהוֹן. וְכֹלָּא עַל דְּהַהוּא אוֹר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (בראשית א׳:ד׳) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, עַל אוֹר דְאוֹרַיְיתָא, דַּהֲווֹ מִתְרַחֲקִין מִינָהּ, אוֹר דְּמשֶׁה וַדַּאי.