קבלה על שמות 2:4

ד"א, בני אמי ממש. כד"א, השליך משמים ארץ וגו'. וכד השליך משמים ארץ, שמוני נוטרה את הכרמים. מ"ט. דכרמי שלי לא נטרתי. ותנינן, בני אמי ודאי אסתכמו עלי, כלומר, כד אתעדי ארץ, משמים, כמה דאוקימנא, דכתיב, ותתצב אחותו מרחוק.

בגין דתרין שלומות לתתא, חד יעקב, וחד יוסף, ובגין כך כתיב תרי זמני שלום שלום לרחוק ולקרוב, לרחוק דא יעקב ולקרוב דא יוסף. לרחוק כד"א מרחוק ה' נראה לי ותתצב אחותו מרחוק. ולקרוב, כד"א חדשים מקרוב באו.

ותתצב אחותו מרחוק וגו'. ותתצב אחותו, אחותו דמאן. אחותיה, דההוא דקרא לכנסת ישראל אחותי. כמה דאת אמר, פתחי לי אחותי רעיתי. מרחוק: כמה דאת אמר מרחוק ה' נראה לי.