קבלה על שמות 25:2

ות"ח מה כתיב בקדמיתא, מאת כל איש אשר ידבנו לבו, לאכללא כלא, בגין דבעא קב"ה למעבד עובדא דמשכנא מכל סטרין, במוחא וקליפה. ובגין דהוו אינון ערב רב בגווייהו, אתמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו, לאכללא לון בינייהו דישראל, דאינון מוחא. וכלהו אתפקדו.

ישב רבי ברכיה ודרש, מאי דכתיב ויקחו לי תרומה, כך אמר הקב״ה, אותה תרומה, הרימו אותה בתפלותיכם. ומי הוא, אותו שנדבו לבו להמשך מן העולם הזה, כבדוהו, כי בו אני שמח, שיודיע שמי. וממנו ראוי לקחת את תרומתי, שנאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, מאותו המתנדב.

ויקחו לי תרומה. רבי יהודה פתח, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. האי קרא הא אוקמוה ואתמר. אבל רזא דא, הא אוקמוה בוצינא קדישא, גו רזין עלאין.