קבלה על שמות 25:9
מגלה עמוקות
אופן קנה
דאיתא בס' סודי רזיא כי בארון וכפורת וכרובים אין ף', לומר כי היה ראוי קול ה' שעל ארון וכפורת וכרובים להתפשט לכל צד מבית המקדש ת"ת תחומי שבת כמנין ף', אבל לעתיד כתיב הרחיבי מקום אהלך (ישעיה נד ד), ויתפשט ירושלים לכל צד ת"ת תחומי שבת, ואז וימלא כבוד ה' את כל הארץ (במדבר יד כא). ועל זה בקש משה לכנס לארץ ישראל שתתפשט השכינה בכל ארץ ישראל כמו שיהיה לעתיד, ועל זה התחיל לסדר תפילתו אתה החלות להראות, ר"ת אה"ל, רצה לומר בשעת עשיית המשכן הראית לי צמצום שכינתך, וזה סוד וכל אשר אני מראה אותך (שמות כה ט), רצה לומר כשתסתכל במראה, אז תבין בצמצום השכינה כדאיתא במדרש, את גדלך שהראית לי באותו פעם שיעור קומה שלך, ואת ידך החזקה שצמצמת שכינתך, שכן י"דך החזק"ה בגימטריא קט"ן, שהוא צמצום השכינה שהקטין הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכן יד"ך קרי ביה יודך, רצה לומר שצמצום שכינתו בי' אמות המשכן, וחוזר ומפרש מהו היד החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה וגו', ר"ל הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א' ח כז), ואף על פי כן צמצמת שכינתך בארץ בין ב' בדי ארון, ולכן אעבר"ה נ"א, ר"ל עתה אני רוצה לעשות מה שיעשה לעתיד, ואראה את הארץ, ר"ל האור של גילוי שכינה יתפשט בכל ארץ ישראל, ויהיה ההר הטוב שהוא ירושלים, יהיה שם גילוי שכינה כמו שהוא עתה בלבנון שהוא בית המקדש, שנאמר בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ה' ולא יאמרו עוד ארון ברית ה' (ירמיה ג' טז), כי לא יהיה הגילוי שכינה לבד בארון כי אם בכל ירושלים. ואז השיב לו רב לך, דאיתא במדרש שוח"ט מזמור י"ד ומובא בילקוט ואתחנן הרב אמר מי יתן, והתלמיד אמר מי יתן, הרב אמר מי יתן והיה לבבם וגו' (דברים ה כו), משה אמר מי יתן כל עם ה' נביאים (במדבר יא כט), ואז בא אסף ואמר מי יתן שלישי, מי יתן מציון ישועות ישראל (תהלים יד ז), כשיתקיים מי יתן והיה לבבם שאמר הרב, אז יתקיים מי יתן כל עם ה' נביאים שאמר התלמיד. וזה שאמר הקב"ה רב לך, כי אי אפשר שיתקיים מי יתן שלך שיהיה הגילוי שכינה כל כך גדול, עד שיתקיים מי יתן של הרב מי יתן והיה לבבם זה להם שיהיה לעתיד:
דאיתא בס' סודי רזיא כי בארון וכפורת וכרובים אין ף', לומר כי היה ראוי קול ה' שעל ארון וכפורת וכרובים להתפשט לכל צד מבית המקדש ת"ת תחומי שבת כמנין ף', אבל לעתיד כתיב הרחיבי מקום אהלך (ישעיה נד ד), ויתפשט ירושלים לכל צד ת"ת תחומי שבת, ואז וימלא כבוד ה' את כל הארץ (במדבר יד כא). ועל זה בקש משה לכנס לארץ ישראל שתתפשט השכינה בכל ארץ ישראל כמו שיהיה לעתיד, ועל זה התחיל לסדר תפילתו אתה החלות להראות, ר"ת אה"ל, רצה לומר בשעת עשיית המשכן הראית לי צמצום שכינתך, וזה סוד וכל אשר אני מראה אותך (שמות כה ט), רצה לומר כשתסתכל במראה, אז תבין בצמצום השכינה כדאיתא במדרש, את גדלך שהראית לי באותו פעם שיעור קומה שלך, ואת ידך החזקה שצמצמת שכינתך, שכן י"דך החזק"ה בגימטריא קט"ן, שהוא צמצום השכינה שהקטין הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכן יד"ך קרי ביה יודך, רצה לומר שצמצום שכינתו בי' אמות המשכן, וחוזר ומפרש מהו היד החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה וגו', ר"ל הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א' ח כז), ואף על פי כן צמצמת שכינתך בארץ בין ב' בדי ארון, ולכן אעבר"ה נ"א, ר"ל עתה אני רוצה לעשות מה שיעשה לעתיד, ואראה את הארץ, ר"ל האור של גילוי שכינה יתפשט בכל ארץ ישראל, ויהיה ההר הטוב שהוא ירושלים, יהיה שם גילוי שכינה כמו שהוא עתה בלבנון שהוא בית המקדש, שנאמר בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ה' ולא יאמרו עוד ארון ברית ה' (ירמיה ג' טז), כי לא יהיה הגילוי שכינה לבד בארון כי אם בכל ירושלים. ואז השיב לו רב לך, דאיתא במדרש שוח"ט מזמור י"ד ומובא בילקוט ואתחנן הרב אמר מי יתן, והתלמיד אמר מי יתן, הרב אמר מי יתן והיה לבבם וגו' (דברים ה כו), משה אמר מי יתן כל עם ה' נביאים (במדבר יא כט), ואז בא אסף ואמר מי יתן שלישי, מי יתן מציון ישועות ישראל (תהלים יד ז), כשיתקיים מי יתן והיה לבבם שאמר הרב, אז יתקיים מי יתן כל עם ה' נביאים שאמר התלמיד. וזה שאמר הקב"ה רב לך, כי אי אפשר שיתקיים מי יתן שלך שיהיה הגילוי שכינה כל כך גדול, עד שיתקיים מי יתן של הרב מי יתן והיה לבבם זה להם שיהיה לעתיד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מגלה עמוקות
אופן קע
מהידוע כי השיעור קומה הוא רמ"ח דמות כמראה אדם (יחזקאל א כו), ואדם כלול מן רמ"ח אברים, ואברהם לא היה לו השיעור קומה של רמ"ח, עד שנקרא אברה"ם שהוא בגימטריא רמ"ח, כי קודם לכן נקרא אברם. ויצחק לא תיקן השיעור קומה עד שנשא את רבקה, כי אז היה בן מ' שנה בקחתו את רבקה (בראשית כה כ), תצרף מ' אל יצחק יהיה רמ"ח. ויעקב לא תיקן השיעור קומה עד שירד למצרים כל נפש הבאה לבית יעקב ששים ושש (בראשית מו כו), תצרף ס"ו אל יעקב יעלה רמ"ח. וזה שכתוב ואתחנן אל ה', כי שם הויה הוא רמ"ח, כי ד' מלואי הויה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בגימטריא רל"ב, ועם י"ו אותיות של ד' שמות הויה יעלה רמ"ח. וזה שכתוב בעת ההיא, וכתיב ההוא, כי מלכו"ת בגימטריא ב' פעמים רמ"ח, על שם שהוא כלול מן רמ"ח אברים דשכינתא, וזהו ההיא, ורמח אברים דקודשא בריך הוא, וזהו ההוא. וזהו שכתוב "אתה "החלות "להראות, ר"ת אה"ל, שהוא המשכן, כי שם הראית לי שיעור קומה של רמ"ח, כי הם ק' לולאות, וק' אדנים, וארבעים ושמונה קרשים, לכן נמצאים רמח צוויים במלאכת המשכן. וזה שכתוב ככל אשר אני מראה אותך (שמות כה ט), ר"ל כמו אתה, כי לך יש רמח אברים, כך תעשה המשכן גם כן רמח, וכן תעשה, ר"ל כל כך מצוות עשה תעשו שהם גם כן רמ"ח. (ז"ש במרא"ה אליו אתודע (במדבר יב ו), במרא"ה עולה רמ"ח, אליו דייקא שהוא כלול גם כן מן רמ"ח). החלו"ת, בהיפך אתוון הלח"ת, שהם גם כן רמ"ח, כי הם רי"ו טפחים, וכוללים ל"ב נתיבות חכמה שהם רמ"ח, וכנגד זה הם רמ"ח תיבות בקריאת שמע, וכשמדקדק אדם באותיותיה, אזי מלאך אחד נקרא חלוני' פותח רמ"ח חלונים ברקיע, וכנגד זה קורין רמ"ח פעמים בשנה בספר תורה. והמן היא כנגד הלחות, כי לא ניתנה אלא לאוכלי מן (מכילתא בשלח), ולכן נזכר כ"ח פעמים מן בתורה, כנגד כ"ח פעמים לחות שנזכרו בתורה, י"ד פעמים בפרשת כי תשא, וי"ד פעמים בפרשת עקב. ולכן נבלע המן ברמ"ח אברים. וז"ש (שמות טז יד) ד"ק מחספ"ס בגימטריא רמ"ח (כדאיתא ביומא ע"ה:). וז"ש את גדלך מסטרא דאברה"ם שהיה כלול מן רמ"ח, ואת ידך החזקה מסטרא דיצחק שהוא גם כן בסוד רמ"ח, אשר מי אל מסטרא דיעקב, ויקרא לו אל אלהי ישראל (בראשית לג כ, עיין מגילה י"ח ע"א), שהוא גם כן רמ"ח, בשמים ובארץ שהם כוללים עולם שנה נפש, רמ"ח חלונות בעולם, רמ"ח קריאות בתורה בשנה, רמ"ח אברים בנפש. אשר יעשה כמעשך, שהם הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), ששם הראית לי שיעור קומה של רמ"ח, וכגבורתך שהוא הקמת המשכן, ששם הראית לי גם כן שיעור קומה של רמ"ח, לכן אעברה נא ואראה את הארץ, כי הארץ יש לה גם כן רמ"ח אברים (כדאיתא במדרש רבה), וארץ ישראל היא כלולה מן כלם, על דרך ולציון יאמר איש ואיש יולד בה (תהלים פז ה), ולכך נקראת ראש עפרות תבל (משלי ח כו). ואז השיב לו הקב"ה רב לך, כי כבר השגת שיעור קומה של רמ"ח, וזהו דאיתא בספר סודי רזיא שלא עלה משה למעלה עד צ"ז יום, דהיינו שתיקן שם של מ"ה ובן שקלקלו אדם וחוה, תחבר רמ"ח אל צ"ז ויעלה מש"ה, כמו שמביא הזוהר משפטים עמוד רו (זוהר ח"ב קט"ז ע"ב) על פסוק במרא"ה אליו אתוודע, כגוונא דכלה דאתפשטא מלבושה, ומתייחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ"ח אברים דילה, לכן רב לך אל תוסף:
מהידוע כי השיעור קומה הוא רמ"ח דמות כמראה אדם (יחזקאל א כו), ואדם כלול מן רמ"ח אברים, ואברהם לא היה לו השיעור קומה של רמ"ח, עד שנקרא אברה"ם שהוא בגימטריא רמ"ח, כי קודם לכן נקרא אברם. ויצחק לא תיקן השיעור קומה עד שנשא את רבקה, כי אז היה בן מ' שנה בקחתו את רבקה (בראשית כה כ), תצרף מ' אל יצחק יהיה רמ"ח. ויעקב לא תיקן השיעור קומה עד שירד למצרים כל נפש הבאה לבית יעקב ששים ושש (בראשית מו כו), תצרף ס"ו אל יעקב יעלה רמ"ח. וזה שכתוב ואתחנן אל ה', כי שם הויה הוא רמ"ח, כי ד' מלואי הויה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בגימטריא רל"ב, ועם י"ו אותיות של ד' שמות הויה יעלה רמ"ח. וזה שכתוב בעת ההיא, וכתיב ההוא, כי מלכו"ת בגימטריא ב' פעמים רמ"ח, על שם שהוא כלול מן רמ"ח אברים דשכינתא, וזהו ההיא, ורמח אברים דקודשא בריך הוא, וזהו ההוא. וזהו שכתוב "אתה "החלות "להראות, ר"ת אה"ל, שהוא המשכן, כי שם הראית לי שיעור קומה של רמ"ח, כי הם ק' לולאות, וק' אדנים, וארבעים ושמונה קרשים, לכן נמצאים רמח צוויים במלאכת המשכן. וזה שכתוב ככל אשר אני מראה אותך (שמות כה ט), ר"ל כמו אתה, כי לך יש רמח אברים, כך תעשה המשכן גם כן רמח, וכן תעשה, ר"ל כל כך מצוות עשה תעשו שהם גם כן רמ"ח. (ז"ש במרא"ה אליו אתודע (במדבר יב ו), במרא"ה עולה רמ"ח, אליו דייקא שהוא כלול גם כן מן רמ"ח). החלו"ת, בהיפך אתוון הלח"ת, שהם גם כן רמ"ח, כי הם רי"ו טפחים, וכוללים ל"ב נתיבות חכמה שהם רמ"ח, וכנגד זה הם רמ"ח תיבות בקריאת שמע, וכשמדקדק אדם באותיותיה, אזי מלאך אחד נקרא חלוני' פותח רמ"ח חלונים ברקיע, וכנגד זה קורין רמ"ח פעמים בשנה בספר תורה. והמן היא כנגד הלחות, כי לא ניתנה אלא לאוכלי מן (מכילתא בשלח), ולכן נזכר כ"ח פעמים מן בתורה, כנגד כ"ח פעמים לחות שנזכרו בתורה, י"ד פעמים בפרשת כי תשא, וי"ד פעמים בפרשת עקב. ולכן נבלע המן ברמ"ח אברים. וז"ש (שמות טז יד) ד"ק מחספ"ס בגימטריא רמ"ח (כדאיתא ביומא ע"ה:). וז"ש את גדלך מסטרא דאברה"ם שהיה כלול מן רמ"ח, ואת ידך החזקה מסטרא דיצחק שהוא גם כן בסוד רמ"ח, אשר מי אל מסטרא דיעקב, ויקרא לו אל אלהי ישראל (בראשית לג כ, עיין מגילה י"ח ע"א), שהוא גם כן רמ"ח, בשמים ובארץ שהם כוללים עולם שנה נפש, רמ"ח חלונות בעולם, רמ"ח קריאות בתורה בשנה, רמ"ח אברים בנפש. אשר יעשה כמעשך, שהם הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), ששם הראית לי שיעור קומה של רמ"ח, וכגבורתך שהוא הקמת המשכן, ששם הראית לי גם כן שיעור קומה של רמ"ח, לכן אעברה נא ואראה את הארץ, כי הארץ יש לה גם כן רמ"ח אברים (כדאיתא במדרש רבה), וארץ ישראל היא כלולה מן כלם, על דרך ולציון יאמר איש ואיש יולד בה (תהלים פז ה), ולכך נקראת ראש עפרות תבל (משלי ח כו). ואז השיב לו הקב"ה רב לך, כי כבר השגת שיעור קומה של רמ"ח, וזהו דאיתא בספר סודי רזיא שלא עלה משה למעלה עד צ"ז יום, דהיינו שתיקן שם של מ"ה ובן שקלקלו אדם וחוה, תחבר רמ"ח אל צ"ז ויעלה מש"ה, כמו שמביא הזוהר משפטים עמוד רו (זוהר ח"ב קט"ז ע"ב) על פסוק במרא"ה אליו אתוודע, כגוונא דכלה דאתפשטא מלבושה, ומתייחדת עם בעלה בקירוב בשר ברמ"ח אברים דילה, לכן רב לך אל תוסף:
Ask RabbiBookmarkShareCopy