קבלה על שמות 6:5

ויבא רגז: דא רוגזא וערבוביא דיוסף, דאיהו קשיא מכלהו, מגו רחימותא דיעקב לגבי דיוסף, דאיהו רזא דברית, עאל במצרים, בגין דלבתר כתיב, ואזכר את בריתי לאשתכחא שכינתא תמן בהדיה.

ובזמנא דפקיד קב"ה למטרוניתא, פקיד לה בקדמיתא, ובגינה פקיד לבנוי. הה"ד, וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו'. מאן גרים דאנא שמענא עקתהון. כביכול, מטרוניתא. דדכרנא לה. הה"ד, ואזכור את בריתי. וכתיב ויזכור אלהים את בריתו. וכד קב"ה יהדר לישראל מן גלותא, מה כתיב. ושב יי' אלהיך את שבותך ורחמך, דא מטרוניתא. ועוד כתיב, רצית יי' ארצך שבת שבות יעקב.

ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו'. רבי חייא פתח, אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו'. אמרה כנסת ישראל, אני ישנה בגלותא דמצרים, דהוו בני בשעבודא דקשיו. ולבי ער, לנטרא להו דלא ישתיצון בגלותא. קול דודי דופק, דא קב"ה, דאמר ואזכור את בריתי.