מדרש על איוב 10:11

ויקח חמאה וחלב. אחר כך ובן בקר אשר עשה אותו ישמעאל תבשילין, מכאן שמתחלה ראוי להביא מיני חלב, ואח"כ מיני בשר, סימן לדבר יצירת העובר, שנאמר הלא כחלב תתיכני, ואח"כ עור ובשר תלבישני (עצמות) [ובעצמות] וגידין תסוככני (איוב י יא):

וַיִּיצֶר ב' יְצִירוֹת, יְצִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וִיצִירָה לָעוֹלָם הַבָּא. בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ יְצִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת וְגוֹמֵר בְּעוֹר וּבְבָשָׂר, שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר בְּמֵתֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לז, ח): רָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן אֵין לְמֵדִין מִמֵּתֵי יְחֶזְקֵאל. וּלְמָה הָיוּ מֵתֵי יְחֶזְקֵאל דּוֹמִים, לְזֶה שֶׁהוּא נִכְנָס לְמֶרְחָץ מַה שֶּׁהוּא פּוֹשֵׁט רִאשׁוֹן הוּא לוֹבֵשׁ אַחֲרוֹן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶה, כָּךְ יְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, כָּךְ אַף לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר (איוב י, י): הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי. הִתַּכְתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תַּתִּיכֵנִי. וְכַגְּבִנָּה הִקְפֵּאתַנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תַּקְפִּיאֵנִי. (איוב י, יא): עוֹר וּבָשָׂר הִלְבַּשְׁתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תַּלְבִּישֵׁנִי. וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכַכְתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תְּשׂכְכֵנִי, לִקְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה חָלָב עַד שֶׁלֹא נָתַן מְסוֹ בְּתוֹכוֹ, הֶחָלָב רוֹפֵף, מִשֶּׁנָּתַן לְתוֹכָהּ מְסוֹ, הֲרֵי הֶחָלָב קָפוּי וְעוֹמֵד, הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר: הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וגו' עוֹר וּבָשָׂר וגו' (איוב י, יב): חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי.

בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא כְּשֵׁם שֶׁיְצִירַת הַוָּלָד בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ יְצִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת וְגוֹמֵר בְּעוֹר, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּמֵתֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לז, ח): וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְּמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אֵין פָּרָשַׁת יְחֶזְקֵאל רְאָיָה, לְמָה מֵתֵי יְחֶזְקֵאל דּוֹמִין לְמִי שֶׁנִּכְנַס לַמֶּרְחָץ זֶה שֶׁפָּשַׁט אַחֲרוֹן לָבַשׁ רִאשׁוֹן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ יְצִירָתוֹ [לעולם] [בעולם] הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת, וְלֶעָתִיד לָבוֹא כְּמוֹ כֵן, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר (איוב י, ט): זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי (איוב י, י): הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי, הִתַּכְתַּנִי אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא תַּתִּיכֵנִי, (איוב י, י): וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי, הִקְפֵּיאתַנִי אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא תַּקְפִּיאֵנִי, (איוב י, יא): עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי, הִלְבַּשְׁתַּנִּי אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא תַּלְבִּישֵׁנִי, (איוב י, יא): וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשׂכְכֵנִי, הֱוֵי (איוב י, יב): חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. אֵם שֶׁל אִשָּׁה מָלֵא דָם עוֹמֵד וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא לְמָקוֹם נִדָּתָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹלֶכֶת טִפָּה שֶׁל לַבְנוּת וְנוֹפֶלֶת לְתוֹכָהּ מִיָּד הַוְּלַד נוֹצָר. מָשָׁל לְחָלָב שֶׁנָּתוּן בִּקְעָרָה, אִם נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מָסוֹ, נִקְפָּא וְעוֹמֵד, וְאִם לָאו הוֹלֵךְ רוֹפֵף, לִשְׁנֵי צַיָּרִין זֶה צָר דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה צָר דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה, לְעוֹלָם הַנְּקֵבָה מִן אִישׁ וְהַזָּכָר מִן הָאִשָּׁה, הַזָּכָר מִן הָאִשָּׁה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ד, יח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד, וּכְתִיב (בראשית כב, כד): וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָה רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִיא וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. וּנְקֵבָה מִן הָאִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, כג): ובְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה (בראשית מו, טו): וְאֵת דִּינָה בִּתּוֹ (במדבר כו, מו): וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח. אָמַר רַבִּי אָבִין לֵית סַפָּר דִּמְסַפַּר לְגַרְמֵיהּ, מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לַמֶּרְחָץ זֶה שֶׁמַּזִּיעַ רִאשׁוֹן יָצָא רִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ טוֹבָה גְדוֹלָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אִשָּׁה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּצוּרַת הַוָּלָד בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת, שֶׁאִלּוּ הִתְחִיל כֵּן הָיָה מַבְקִיעַ כְּרֵסָהּ וְיוֹצֵא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אִשָּׁה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, לֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב (ישעיה סו, ז): בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֶבֶל לָהּ וגו'.