מדרש על איוב 14:15

‎וְאַתָּה תְּצַוֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף (איוב יד, טו). אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה. כָּל מַה שֶּׁאַתָּה גּוֹזֵר, אֲנִי מְקַיְּמָהּ, אֶלָּא לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף. יֵשׁ אָדָם מִתְאַוֶּה לְמַעֲשֵׂה יָדָיו. וְאֵין תִּכְסֹף אֶלָּא לְשׁוֹן תַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה וְגוֹ' (בראשית לא, ל). הֱוֵי, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף. שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. אַתָּה סוֹבֵל אֶת כָּל הָעוֹלָם, דִּכְתִיב: אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל (ישעיה מו, ד). וְאַתָּה מְצַוֶּה אֶת בְּנֵי קְהָת לִהְיוֹת נוֹשְׂאִין כְּבוֹדְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתַן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם (במדבר ז, ט). הֱוֵי, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף. אַתָּה זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאַתָּה מְצַוֶּה אוֹתָן לְהַקְרִיב אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי (במדבר כח, ב). אַתָּה מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם, וְאַתָּה מְצַוֶּה לְהַעֲלֹת נֵר תָמִיד, אָנוּ בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר, וְאַתָּה אוֹמֵר לְהַדְלִיק נֵרוֹת.

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יד, טו): תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה נח, ט): אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, לְמַעַן תִּכְסֹף, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּתְחַמֵּד נַפְשֶׁךָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית לא, ל): כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה, אָמַר אִיּוֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בִּרְשׁוּתְךָ וְאֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּכְסֹף, אֶלָּא תַּשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, הֱוֵי: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

וְאַתָּה תְּצַוֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יד, טו): תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּכְסֹף, בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים נִתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעֲשֵׂה יָדָיו, וְאֵין תִּכְסֹף אֶלָּא תַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, ל): כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה, (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה דְּבָרִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מו, ד): אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָֹּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט, וְצִוָּה לִבְנֵי קְהָת שֶׁיִּסְבְּלוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, וְתֵדַע שֶׁכִּבְיָכוֹל הוּא הָיָה סוֹבְלָן בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לַיַּרְדֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ג, טו): וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין בְּנֵי קְהָת לַעֲבֹר, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סְבָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ג, יג): וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הָאָרוֹן סוֹבֵל אֶת סוֹבְלָיו וְלֹא הַכֹּהֲנִים סְבָלוּהוּ אֶלָּא הוּא סְבָלָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ד, יח): נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֵּר עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ד ה): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל ה' שֹׁמְרֶךָ, וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, לח): וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה, וּמֵאִיר לָעוֹלָם, דִּכְתִיב (יחזקאל מג, ב): וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ, וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, הֱוֵי: לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף.