מדרש על איוב 2:10

א״ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו שטן דחזייה להקב״ה דקא נטה בתר איוב אמר דלמא ח״ו מנשיא ליה לרחמנותיה דאברהם. פנינה דכתיב (ש״א א ו) וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא ואתא שטן ונשקיה אכרעיה. (איוב ב) בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו אמר רבא בשפתיו לא חטא אבל בלבו חטא. (שם) ארץ נתנה ביד רשע וגו׳. אמר רבא בקש איוב להפוך קערה על פיה א״ל אביי לא דבר איוב אלא כנגד שטן כתנאי ארץ נתנה ביד רשע רבי אלעזר אומר בקש איוב להפוך קערה על פיה א״ל ר׳ יהושע לא דבר איוב אלא כנגד שטן:

נ״ד) וששה שלא הועילה עצתן, ואלו הן:חנון בן נחש בעת ששלח דוד מלאכים לנחמו, ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדוניהם המכבד דוד את אביך בעיניך וגו׳ (ש״ב י׳). ועצת זרש להמן, שנאמר ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ (אסתר ה׳). ואחיתופל שאמר אל אבשלום בוא אל פילגשי אביך (ש״ב ט״ז). ואשת איוב, שנאמר כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי (איוב ב' י'). ועבדי צדקיהו שיעצו בהריגת ירמיהו, שנאמר ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה (ירמיה ל״ח). ושמעיה בן דליה שיעץ לנחמיה ללון בהיכל, שנאמר נִוָּעֵד אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל (נחמיה ו' י') לפיכך נהפך שמו ונקרא נוֹעַדְיָה (שם) כמו הנועדים על ה׳, ונתכנה הַנְּבִיאָה (שם) בלשון נקבה, שיעץ עצת הנשים.

עשרה נתנבאו ולא ידעו מה נתנבאו, ואלו הם: א' אברהם נתנבא ולא ידע, שנאמר ונשתחוה ונשובה, נתנבא שהוא ובנו עתידים לחזור. ב' יעקב נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר ושלח לכם את אחיכם אחר (בראשית מג יד), אחיכם זה שמעון, אחר זה יוסף, ואת בנימן (שם שם), כמשמעו. ג' לבן נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר ויברכו את רבקה, (בראשית כד ס), נמצאו מקללין עצמן ומברכין את רבקה. ד' שבטים נתנבא ולא ידעו מה נתנבאו, שנאמר והנה הקטן את אבינו (בראשית מב יג), נתנבאו שיוסף עומד בינותם. ה' יוסף נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר ועינכם אל תחום על כליכם וג' (שמות א י), נתנבא שעתידים לנצל את מצרים. ו' פרעה נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר הבה נתחכמה וגו' (שמות א י) נתנבא שיעשו עמו מלחמה ויעלו מן הארץ. ז' איוב נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר גם את הטוב נקבל (איוב ב י) נתנבא שעתיד לו הקב"ה להחזיר לו כל הטובה. ח' אבותינו נתנבאו ולא ידעו מה נתנבאו, שנאמר תביאמו ותטעמו (שמות טו יז), נתנבאו שבניהם עתידים ליכנס לארץ והם אינם נכנסים. ט' גיחזי נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר, חי ה כי אם רצותי [אחריו] ולקחתי [מאתו] מאומה (מ"ב ה ג), מומה דהוא בה צרעת נתנבא על עצמו. י' חנה נתנבאת ולא ידעה מה נתנבאת, שנאמ' וגם אנכי השאלתיהו לה' כל הימים אשר היה הוא שאול (ש"א א כח), אמרה חנה כל הימים ששמואל בני קיים מלכות שאול קיימת: