מדרש על בראשית 1:1: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

מדרש תנחומא

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ (משלי ג, יט). וּכְשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ נִתְיָעֵץ בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה (משלי ח, יד). וְהַתּוֹרָה בַּמֶּה הָיְתָה כְתוּבָה? עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב (שה״‎ש ה, יא). מַהוּ קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים? עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ. תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. כֵּיצַד? כָּתוּב בָּהּ, וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי (ויקרא כב, לב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי״‎ת הֵ״‎א, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ (תהלים קנ, ו), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ״‎א חֵי״‎ת, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (בראשית א א). כתיב המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו וגו' (תהלים קד ג), ר' יוחנן אמר שמים וארץ נבראו ביום ראשון, ובשני ברא הקב"ה את הרקיע ואת המלאכים, ומנין שנבראו ביום שני, שנאמר המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח, ומה כתיב אחריו, עשה מלאכיו רוחות (שם שם ד). ר' חנינא אמר בחמישי נבראו המלאכים, שכן כתיב בחמישי ועוף יעופף על הארץ (בראשית א כ), ואין יעופף אלא המלאכים, שנאמר ובשתים יעופף (ישעיה ו ב), ולמה לא נבראו המלאכים ביום ראשון, שלא יאמרו המינים מיכאל היה עומד בצפון, וגבריאל בדרום, ומותחים עם הקב"ה בשמים ובארץ, ומי בראן, הקב"ה בעצמו, שנאמר בראשית ברא אלהים וגו'. ר' יהודה ור' נחמיה חולקין, ר' יהודה אומר לששת ימים נברא העולם, שכתיב במעשה כל יום ויום ויהי כן, הרי שיטתו של ר' יהודה, ור' נחמיה אומר ביום הראשון נברא כל העולם, א"ל ר' יהודה מהו שכתיב במעשה כל יום ויום [ויהי כן], אמר ר' ברכיה בשיטתו של ר' נחמיה ויאמר אלהים תוצא הארץ (בראשית א כד) אין לשון תוצא, אלא בדבר שהיה מוכן מבראשית, שנאמר בראשית:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש אגדה

בראשית ברא אלהים. הדא הוא דכתיב כה אמר ה' אם ימדו שמים (ממעל) [מלמעלה] ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה' (ירמיה לא לו), לפי שאמר ירמיהו המאס מאסת את יהודה וגו' (שם יד טו), השיבו הקב"ה אם ראית שמים וארץ שעברו, אותה שעה תוכל לומר שאני מאסתי בהם, לפי שישראל יסוד שמים, ואם אמאס היסוד נופל הבנין אשר עליו. ומנין אתה למד ששמים וארץ לא נבראו אלא בשביל ישראל, שנאמר בראשית, ופירושו תחלה, וישראל נקראו ראשית, שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתו (ירמיה ב ג):
שאל רבBookmarkShareCopy

מכילתא דרבי ישמעאל

זמין למנויי פרימיום בלבד

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

פרקי דרבי אליעזר

זמין למנויי פרימיום בלבד

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד

מכילתא דרבי ישמעאל

זמין למנויי פרימיום בלבד

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

זמין למנויי פרימיום בלבד

פרקי דרבי אליעזר

זמין למנויי פרימיום בלבד

פרקי דרבי אליעזר

זמין למנויי פרימיום בלבד

תנא דבי אליהו רבה

זמין למנויי פרימיום בלבד

מכילתא דרבי ישמעאל

זמין למנויי פרימיום בלבד