עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ס) א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן אין פורעניות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנאמר (שמות כב ה) כי תצא אש ומצאה קוצים אימתי אש יוצאה בזמן שהקוצים מצויין לה ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנא׳ ונאכל גדיש ויאכל גדיש לא נאמר אלא ונאכל גדיש שנאכל כבר. תני רב יוסף מאי דכתיב (שם יב כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה שנאמר (יחזקאל כא ח) והכרתי ממך צדיק ורשע בבי רב יוסף כולי האי נמי לאין דומין א״ל אביי טיבותא הוא לגבייהו דכתיב (ישעיה נז א) כי מפני הרעה נאסף הצדיק. א״ר יהודה אמר רב (ע״ב) לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב שנאמר (שמות יב כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. ת״ר דבר בעיר כנס רגליך שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ואומר (ישעיה כו כ) לך עמי בחדריך וסגור דלתיך בעדו ואומר (דברים לב כה) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה מאי ואומר וכי תימא הני מילי בליליא אבל ביממא לא ת״ש לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך וכי תימא הני מילי היכא דליכא אימה מגואי אבל היכא דאיכא אימה מגואי כי נפיק יתיב ביני אינשי בצוותא דעלמא טפי מעלי ת״ש מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה אף על גב דמחדרים אימה מחוץ תשכל חרב. רבא בעידן ריתחא הוה סבר כוי דכתיב (ירמיה ט כ) כי עלה מות בחלונינו. ת״ר רעב בעיר פזר רגליך שנאמר (בראשית יב יט) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם ואומר (מ״ב ז ד) אם אמרנו נבא העיר והרעב בעיר ומתנו שם מאי ואומר וכי תימא הני מילי היכא דליכא ספק נפשות אבל היכא דאיכא ספק נפשות לא ת״ש (שם) לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו נחיה. ת״ר דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים דכיון דיהיבא ליה רשותא מסגי להדיא. שלום בעיר אל יהלך אדם בצדי דרכים דכיון דלית ליה רשותא מחבא חבוי ומסגי.
מדרש אגדה
קח ולך. לפי שפרעה היה יודע שהיו אנשי זימה ואם אברהם נשאר בארץ היו אחרים נכשלים לכך אמר קח ולך:
פרקי דרבי אליעזר
ר' יהושע בן קרחא אומר, (שרה היתה אשת פרעה) מאהבתו אותה [פרעה], כתב לה בשטר כתובתה כל ממונו בין כסף בין זהב בין עבדים וקרקעות וכתב לה את ארץ גושן לאחוזה לפיכך ישבו בני ישראל בארץ גושן בארץ שרה אמם וכתב לה את הגר בתו מפלגשו שפחה ומניין שהייתה הגר בתו של פרעה מפלגשו שנאמר ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר והשכים פרעה בבקר ונבהל שלא קרב אליה ושלח וקרא לאברהם ואמר לו הרי אשתך שרי לפניך וכל שטר כתובתה עמה קח ולך ואל תעמוד בארץ הזאת שנאמר ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים מעבור אברהם לבא אל ארץ כנען גר בארץ פלשתים להנפש שם והלך והכל צפוי לפני הב"ה ושלח אבימלך ויקח את שרה, סבור להעמיד ממנה בנים, שנאמר וישלח אבימלך ויקח את שרה.