מדרש על בראשית 13:7

פס'. כי יהיה ריב בין אנשים. אין שלום יוצא מתחת מריבה. וכן הוא אומר (בראשית י״ג:ז׳) ויהי ריב בין רועי מקנה אברם. מי גרם להם לזה ללקות מריבה. ונגשו אל המשפט. אחד אנשים ואחד נשים. ושפטום. שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן אחד. מיכן אמרו שמכות בג'. והצדיקו את הצדיק. משום דהצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע:

ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. אמרו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט מפני מה אתם מוציאים לרעות בהמות לוט ואינן זמומות, והיא אוכלת מן הגזל, והיו עונים רועי מקנה לוט אתם אומרים שאנו עשינו שלא כהוגן שאתם מוציאים מקנה אברם לרעות והם זוממות ואנחנו לא כן עושים, אין אתם יודעים כי הארץ נתנה ה' לאברהם, ואברם פרדה עקרה, ולוט בן אחיו יורש אותו והמקנה של לוט אם היא רועה מה שרועה משלו היא רועה, והכנעני והפריזי אז יושב בארץ, אמר להם הקב"ה עדיין הכנעני והפריזי יושב בארץ ואתם אומרים שהארץ נתונה לאברם, ד"א והכנעני והפריזי. באותה שעה נכנסו ועברו על השבועה אבל שאר עממים עדיין לא נכנסו לשם:

אין יסורין באין על ישראל אלא לטובתן ואין יסורין באין אלא לאהבתן של ישראל משל למה"ד למלך שהיה לו עבד ועלתה לו מכה ברגלו וצוה לרופא לרפאותו ולהכניסו לפניו כשהוא שלם שנאמר (משלי ג) מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו מה כתיב בתריה כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה אלו הן היסורין של אהבה אלו תלמידי חכמים הצדיקים שמתים להם בניהם שלהם בקטנותן ומכפר להן על עונותיהן בעוה"ז ואח"כ הן באין בטהרה לחיי העולם הבא ואע"פ שאמר הכתוב (ירמיה ב) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים וגו'. מכל מקום חזר הכתוב ומרצה בניהם כמו שנאמר (משלי ג) וכאב את בן ירצה מכאן אמרו הצדיקים תחלתן מריבה וסופן שמחה והרשעים תחלתן שמחה וסופן מריבה. פרעה מלך מצרים היתה לו שמחה בילדותו וסופו מריבה בילדותו מה הוא אומר (יחזקאל כט) לי יאורי ואני עשיתני ובסופו מה הוא אומר (שמות טו) מרכבות פרעה וחילו ירה בים. וכן סנחרב היה לו שמחה בילדותו וסופו מריבה בילדותו מהו אומר (מלכים ב יא) מי בכל אלקי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי ובסופו מה הוא אומר (שם יט) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וגו' וישב סנחרב מלך אשור וישב בנינוה ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלקיו ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב וגו'. וכן נבוכדנצר מלך בבל היתה לו שמחה בילדותו וסופו מריבה בילדותו מה הוא אומר (ישעיה יד) אעלה על במתי עב אדמה לעליון ובסופו מהו אומר (שם) אך אל שאול תורד אל ירכתי בור וכן שאר כל רשעי עכו"ם תחלתן שמחה ובסופן ירדו לשאול. ומנין לך לומר כך שרשעי עכו"ם ירדו לשאול תדע לך שכן הוא צא ולמד מיום שנברא העולם עד שיצאו ישראל ממצרים ובאו להר סיני לקבל את התורה חזר הקב"ה על כל אומה ולשון ואמר להם שיקבלו את התורה ולא קיבלו אותה ובכל דור ודור היו באים עדים ומעידין אותן ואלו הן אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי ואיוב מארץ עוץ ובעור ובלעם בן בעור והוא היה האחרון שבכולם. וכלום במה נכתבה התורה הוי אומר שלא נכתבה התורה אלא בימין של הקב"ה שנאמר (דברים לג) מימינו אש דת למו אף מימין של הקב"ה תצא אש לעכו"ם שירדו לשאול שנאמר (תהלים ט) ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלקים אלו אמר הכתוב ישובו רשעים לשאולה ושתק הייתי אומר רשעי ישראל ורשעי עכו"ם אבל כיון שהוא אומר אח"כ כל גוים שכחי אלקים אין לך אלא אותן רשעים שהם שכחי אלקים אלו הן רשעי העכו"ם הנזכרים למעלה בלבד. ומנין שהצדיקים תחלתן מריבה ובסופן שמחה אברהם היתה לו מריבה בילדותו ובסופו שמחה בילדותו מהו אומר (בראשית יג) ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט ובסופו מהו אומר (שם כד) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל וכן יצחק היתה לו מריבה בילדותו ובסופו שמחה בילדותו מהו או' (שם כו) ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק וגו' ובסופו מהו או' (שם) ויעש להם משתה וכן יעקב היה לו מריבה בילדותו ובסופו שמחה בילדותו מהו אומר (מיכה ז) זעף ה' אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו ואומר (ישעיה יב) אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני ובסופו מהו אומר (שם) הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה