מדרש תנחומא
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן? וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו. וְכִי אָחִיו הָיָה? אֶלָּא רְאֵה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אַחַר אוֹתָהּ מְרִיבָה שֶׁכָּתוּב וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט (בראשית יג, ח), אַף עַל פִּי כֵן הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אָחִיו, דִּכְתִיב: כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו, שֶׁנָּטַל כֶּסֶף וְזָהָב וְחִפָּה אוֹתָן. אָמַר לָהֶן: הֱיוּ יוֹדְעִין שֶׁלַּמִּלְחָמָה אָנוּ יוֹצְאִין, אַל תִּתְּנוּ עֵינֵיכֶם בְּכֶסֶף וְזָהָב, הֲרֵי כָּל זֹאת שֶׁלָּכֶם. וְאֵין וַיָּרֶק אֶלָּא זָהָב, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ (תהלים סח, יד).
תנחומא בובר
מה כתיב למעלה מן הענין, וישמע אברם כי נשבה אחיו (בראשית יד יד), וכי אחיו של לוט היה, אלא ראה ענותנותו של אברהם אבינו, אחר כל המריבה שעשו עמו, [שנאמר ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט (שם יג ז)], לא זכר אברהם אבינו את המריבה, אלא קראו אחיו, שנאמר כי אנשים אחים אנחנו (בראשית יג ח).
פרקי דרבי אליעזר
כששמע לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וכח גבורתו שעשה על הבאר, רץ לקראתו לנשקו ולחבקו, שנאמר (בראשית כט, יג) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וגו'. וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם (בראשית כט טו), וכי אחיו היה והלא בן אחותו היה, אלא ללמדך שבן אחותו של אחותו קרוי כבנו ובן אחיו של אדם כאחיו מאין אנו למדים מאברהם אבינו שנ' ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו וכתיב אחר אומ' וישמע אברם כי נשבה אחיו וכי אחיו היה והלא בן אחיו היה אלא ללמדך שבני אחיו של אדם כאחיו.