מדרש על בראשית 16:4: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה. אמרה הגר שרי גברתי אין תוכה כברה, כמה שנים עמדה עם אברהם ולא הרתה, ואני בלילה אחת הייתי הרה ממנו:

וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר (בראשית טז, ד), רַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא אָמַר מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה נִתְעַבְּרָה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְהָכְתִיב (בראשית יט, לו): וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן וְנִתְעַבְּרוּ כְּמִבִּיאָה שְׁנִיָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי הַקּוֹצִין הַלָּלוּ אֵינָן לֹא מִתְנַכְּשִׁין וְלֹא נִזְרָעִים, מֵאֵילֵיהֶן הֵן יוֹצְאִים וּמִתַּמְּרִים וְעוֹלִים. הַחִטִּים הַלָּלוּ כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ עַד שֶׁלֹא יַעֲלוּ. וְלָמָּה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת, רַבִּי לֵוִי מִשֵּׁם רַבִּי שִׁילָא דִּכְפַר תְּמַרְתָּא וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן וּמִתְאַוֶּה לְשִׂיחָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יד): יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי, לָמָּה עִקַּרְתִּי אֶתְכֶם, בִּשְׁבִיל (שיר השירים ב, יד): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר פַּפָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְרַפְּקוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָן. רַבִּי הוּנָא מִשֵּׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ רֹב הַשָּׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אָמַר כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ בַּעֲלֵיהֶן מֵהֶן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִין הִיא מִתְכַּעֶרֶת וּמִתְעַזֶּבֶת, שֶׁכָּל תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁלֹא יָלְדָה שָׂרָה הָיְתָה כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל שָׂרָה וְהָיְתָה שָׂרָה אוֹמֶרֶת לָהֶם צְאוּ וְשַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל עֲלוּבָה, וְהָיְתָה הָגָר אוֹמֶרֶת לָהֶם שָׂרַי גְבִרְתִּי אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת רְאוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹא נִתְעַבְּרָה וַאֲנִי בְּלַיְלָה אֶחָד נִתְעַבַּרְתִּי, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת עִם דָּא אֲנָא מִסַּב וּמִתַּן, הַלְוַאי מִסַּב וּמִתַּן עִם מָרָהּ.

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ (בראשית טז, ה), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חוֹמְסֵנִי אַתָּה בִּדְבָרִים, לָמָּה, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּקְלוֹנִי וְשׁוֹתֵק. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בָּעֵי דִינִי גַבָּךְ. מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם חֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אֲמַר לֵיהּ חַד, תְּבַע דִּיקָיוֹן דִּידִי, אֲמַר אַפְקוּהוּ. אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבְעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תָּבוֹעַ דִּיקָיוֹן דִּידָן, כְּמָה דְּאַפְקָךְ כֵּן אַפְקַנִי, וְכַדּוּ דַאֲמַרְתְּ תְּבַע דִּיקָיוֹן דִּידִי, לָךְ אַפֵּיק לִי לָא אַפֵּיק. כָּךְ אִלּוּ אֲמַרְתְּ וְאָנוּ הוֹלְכִים עֲרִירִים, כְּמָה דִּיהַב לָךְ כֵּן יְהַב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ (בראשית טו, ב): אָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, לָךְ יָהֵיב וְלִי לָא יָהֵיב. מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ לִלְווֹת זֶרַע מִן הַמֶּלֶךְ, אֲמַר לֵיהּ תַּשְׁאֵל לִי זֶרַע, אֲמַר וְיַהֲבוּן לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבָּעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תַּשְׁאֵל לָנוּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ כֵּן הֲוָה יָהֵיב לִי, הָכָא נָמֵי אִלּוּ אֲמַרְתְּ הֵן לָנוּ לֹא נָתַתָּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ הֲוָה יָהֵיב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ (בראשית טו, ג): הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זֶרַע, לָךְ יָהֵיב לִי לָא יָהֵיב. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָבוּן אָמַר חִמְּסָה בְּפָנָיו. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּנָשִׁים, גַּרְגְּרָנִיּוֹת, צַיְּתָנִיּוֹת, עַצְלָנִיּוֹת, קַנְאָנִיּוֹת. גַּרְגְּרָנִיּוֹת, מֵחַוָּה (בראשית ג, ו): וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל. צַיְּתָנִיּוֹת (בראשית יח, י): וְשָׂרָה שֹׁמַעַת. עַצְלָנִיּוֹת (בראשית יח, ו): מַהֲרִי שְׁלשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת. קַנְאָנִיּוֹת, דִּכְתִיב (בראשית ל, א): וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אַף אִסְטְטָנִיּוֹת וְדַבְּרָנִיּוֹת. אִסְטְטָנִיּוֹת וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ. וְדַבְּרָנִיּוֹת (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה. רַבִּי לֵוִי אָמַר אַף גַּנָּבִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים. יוֹצְאָנִיּוֹת (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִינָה. רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא, כָּל מִי שֶׁהִרְתִּיק אַחַר מִדַּת הַדִּין לֹא יָצָא שָׁפוּי מִתַּחַת יָדֶיהָ, רְאוּיָה הָיְתָה שָׂרָה לְהַגִּיעַ לְשָׁנָיו שֶׁל אַבְרָהָם, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמְרָה (בראשית טז, ה): יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, נִמְנְעוּ מֵחַיֶּיהָ שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. כְּתִיב (בראשית טז, ד): וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית טז, יא): הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִכְנִיסָה בָּהּ שָׂרָה עַיִן רָעָה וְהִפִּילָה עֻבָּרָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבְנֵךְ כְּתִיב. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אִלּוּ אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אָמַר כֵּן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דַּיִּי, אֶלָּא שֶׁזָּכְתָה לְדַבֵּר עִמָּהּ הַמַּלְאָךְ.