מדרש על בראשית 17:14: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

מ״ה) חמש ערלות הן בעולם, ארבע באדם ואחד באילן. ארבע באדם מנין? ערלת אזן, ערלת שפתים, ערלת לב, ערלת בשר. ערלת אזן - שנאמר עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב (ירמיה ו' י'), ערלת שפתים - שנאמר ואני ערל שפתים (שמות ו׳:י״ב), ערלת הלב - שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם (דברים י׳:ט״ז), ערלת בשר - שנאמר וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו (בראשית י״ז:י״ד), כי כל הגוים ערלים (ירמיהו ט׳:כ״ה). ערלת האילן - שנאמר וערלתם ערלתו את פריו (ויקרא י״ט:כ״ג).

סב אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן, בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי סִפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְלִי, מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ, אֵל", וְהַיְנוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (בראשית ה׳:א׳) "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם", מְלַמֵּד, שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שָׂמַח בְּתוֹרָתוֹ, וְנִתְעַצֵּב בְּמִיתָתוֹ. אָמַר: "וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ, אֵל". וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן, מִין הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ג׳:ט׳) "וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" אָן נָטָה לִבְּךָ? רַבִּי יִצְחָק אָמַר: מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה, כְּתִיב הָכָא: (הושע ו׳:ז׳) "וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית", וּכְתִיב הָתָם: (בראשית י״ז:י״ד) "אֶת בְּרִיתִי הֵפַר". רַב נַחְמָן אָמַר: כּוֹפֵר בָּעִקָּר הָיָה, כְּתִיב הָכָא: "עָבְרוּ בְרִית", וּכְתִיב הָתָם: "אֶת בְּרִיתִי הֵפַר", וְאוֹמֵר: (דברים כ״ט:כ״ד) "עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם".

עח כְּתַנָּאֵי: (דברים כט) "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם". לָמָּה נָקוּד עַל "לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" וְעַל עַיִ"ן שֶׁבְּ'עַד'? מְלַמֵּד, שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת עַד שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת לְעוֹלָם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "עַד עוֹלָם". אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת, כָּךְ לֹא עָנַשׁ עַל עֳנָשִׁין שֶׁבַּגָּלוּי, עַד שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן. אֶלָּא אַעָכָן, מַאי טַעְמָא אִיעֲנוּשׁ? מִשּׁוּם דַּהֲווּ יַדְעֵי בֵּיהּ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. (יהושע ז) "חָטָא יִשְׂרָאֵל", אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא: אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא, יִשְׂרָאֵל הוּא. אָמַר רַבִּי אַבָּא: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: אָסָאדְּקָאִי בֵּינִי חִילְפֵי, 'אָסָא' שְׁמֵיהּ, וְ'אָסָא' קָרוּ לֵיהּ. (שם) "וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם, וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם, וְגַם גָּנְבוּ, וְגַם כִּחֲשׁוּ, וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי, מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר מַסְפַּרְתָּא: מְלַמֵּד, שֶׁעָבַר עָכָן עַל חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, חֲמִשָּׁה 'גַּם'. וְאָמַר רַבִּי אִלָעִאי, מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר מַסְפַּרְתָּא: עָכָן, מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה, כְּתִיב הָכָא: (שם) "וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי", וּכְתִיב הָתָם: (בראשית יז) "אֶת בְּרִיתִי הֵפַר". פְּשִׁיטָא. מַהוּ דְּתֵימָא: בְּמִצְווֹת גּוּפֵיהּ לָא פָּקַר, קָא מַשְׁמַע לָן. (יהושע ז) "וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל", אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא: מְלַמֵּד, שֶׁבָּעַל עָכָן נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה. כְּתִיב הָכָא: "וְכִי עָשָׂה נְבָלָה", וּכְתִיב הָתָם: (בראשית לד) ("כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל",) (דברים כב) ["כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְיִשְׂרָאֵל"]. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כּוּלֵי הַאי לָא פָּקַר נַפְשֵׁיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. רַבִינָא אָמַר: דִּינוֹ כְּנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, דְּבִסְקִילָה. אָמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הוּנָא: כְּתִיב: (יהושע ז) "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְגוֹ', וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו" וְגוֹ'. אִם הוּא חָטָא, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מֶה חָטְאוּ? אָמַר לֵיהּ: וּלְטַעֲמִיךְ, אִם הוּא חָטָא, כָּל יִשְׂרָאֵל מֶה חָטְאוּ? דִּכְתִיב: (שם) "וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ"! אֶלָּא לִרְדּוֹתָן, הָכָא נַמִּי כְּדֵי לִרְדּוֹתָן. (שם) "וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים", בְּתַרְתֵּי? אָמַר רַבִינָא: הָרָאוּי לִשְׂרֵפָה, לִשְׂרֵפָה, הָרָאוּי לִסְקִילָה, לִסְקִילָה. (יהושע ז) "וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה, וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף", רַב אָמַר: אִיצְטְלָא דְּמִילְתָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: סַרְבְּלָא דִּצְרִיפָא. (שם) "וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי ה'", אָמַר רַב נַחְמָן: בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל אֵלּוּ תֵּהָרֵג רֻבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין? דִּכְתִיב: (שם) "וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ", וְתַנְיָא: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מַמָּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי נֶאֱמַר: "שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ"? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא: "כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ", אֶלָּא, זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד רֻבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין.