מדרש על בראשית 2:14

מַאי אַלְמָנָה? אָמַר רַבִּי חַנָּא בַּגְדָּתָאָה: 'אַלְמָנָה' עַל שֵׁם מָנֶה. אַלְמָנָה מִן הָאֵרוּסִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אַיְדִי דְּהָא קָרִי לָהּ 'אַלְמָנָה', הָא נַמִּי קָרִי לָהּ 'אַלְמָנָה'. אַלְמָנָה דִּכְתִיבָא בְּאוֹרַיְתָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דַּעֲתִידִין רַבָּנָן דִּמְתַקְּנֵי לָהּ מָנֶה. וּמִי כָּתַב קְרָא לֶעָתִיד? אִין, דִּכְתִיב: (בראשית ב׳:י״ד) "וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר". וְתָנָא רַב יוֹסֵף: 'אַשּׁוּר' זוֹ סְלִיקָא, וּמִי הֲוָאִי? אֶלָּא דַּעֲתִידָה, הָכָא נַמִּי דַּעֲתִידָה!

ויקח יי אלהים את האדם ואשתו ויניחם בגן עדן לעׇבְדה ולשׇמְרה: ויצום ויאמר אליהם מכל עץ הגן אכול תאכלו: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכלו ממנו כי ביום אכלכם ממנו מות תמות: ויהי כאשר ברכם אלהים וכאשר צום ויעל מעליהם: וישבו האדם ואשתו בתוך הגן כמצות יי אשר צוה אותם: ויבא אליהם הנחש אשר ברא אלהים אתם בארץ ויבא אליהם להדיחם לעבור על מצות אלהים אשר צִום: ויסת הנחש ויפתה את האשה לאכול את עץ הדעת ותשמע האשה בקול הנחש: ותעבור את פי יי ותקח מעץ הדעת טוב ורע ותאכל ותקח ממנו ותתן גם לאישה ממנו ויאכל: ויעברו האדם ואשתו על מצות האלהים אשר צום וידע אלהים ויחר אפו בהם ויקללם: ויגרשם יי אלהים ביום ההוא מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקחו משם וילכו וישכנו מקדם לגן עדן:

אָמַר (רבי יודן) [רַב יְהוּדָה], אָמַר רַב: כָּל הַנְּהָרוֹת לְמַטָּה מִשָּׁלֹשׁ נְהָרוֹת, וְשָׁלֹשׁ נְהָרוֹת לְמַטָּה מִפְּרָת. וְהָאִיכָּא עֵינָתָא דְּמִידַלְיָן? אָמַר רַב מְשַׁרְשִׁיָּא: הַנְהוּ סוּלְמֵי דִּפְרָת נִינְהוּ וְהָכְּתִיב: (בראשית ב׳:י״ד) "וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְּרָת". אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הוּא פְּרָת דִּמֵעִיקָרָא. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: 'יוּבָל' שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה טז) "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבָל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו", וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'פְּרָת'? שֶׁמֵּימָיו פָּרִים וְרָבִים. מְסַיֵּיעַ לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נַהֲרָא, מִכִּיפֵיהּ מִיבְרִיךְ. וּפְלִיגָא דְּרַב, דְּאָמַר רַב אַמִי, אָמַר רַב: מִיטְרָא בְּמַעֲרָבָא, סַהֲדָא רַבָּה פְּרָת.