Quotation_auto על בראשית 2:14

ותקרא את שמו ער בן שהוער מן העולם. ותקרא את שמו אונן שהביא אנינה לעצמו ותקרא את שמו שלה וגו' פסקה ויהי ער בכור יהודה רע שהיה חורש בגנות ומערה לאשפות. בא אל אשת אחיך ויבם אותה יהודה התחיל במצות יבום תחלה. תני כל דבר שהיה בכלל היתר ונאסר וחזר והותר לא להיתרן הראשון חזר אלא להיתרו השני יבמה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתרה הראשון תלמוד לומד יבמה יבוא עליה מצוה ר' יוסי בן חלפתא יבם אשת אחיו ובעל חמשה בעילות דרך סדין בעל וחמשה נטיעות נטע ר' ישמעאל בר' יוסי ורבי מנחם בר' יוסי ור' חלפתא בר' יוסי ור' אלעזר בר' יוסי ור' אבדימוס בר' יוסי דהויין עינוהי דמיין לאמיה. והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת שהיה דש מבפנים וזורה מבחוץ. וירא שם יהודה בת איש כנעני שנה אחת לעבורו של ער הגדיל שבע שנים ונשא אשה הרי שמונה שנים. שנה אחת לאונן. שנה אחת לשלה. שנה אחת שבי אלמנה. שנה אחת וירבו הימים. שנה אחת לעיבורו של פרץ. הגדיל שבע שנים ונשא אשה הרי שמונה שנים. שנה אחת לחצרון. שנה אחת לחמול וירדו עמו למצרים. תמר מעכה באצבע. והא הוו ער ואונן שלא כדרכה שמשו. בשלמא אונן כתיב ביה ושחת ארצה אלא ער מנלן דעבד הכי. אמר קרא וימת גם אותו באותה מיתה מת. בשלמא אונן משום דכתיב לא לו יהיה הזרע אלא ער מאי טעמא עבד הכי סבר כדי שלא תתעבר ויכחש יפיה (כתוב ברמז נ"א). ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך מאי אלמנה על שום מנה. תינח אלמנה מן הנשואין אלמנה מן האירוסין מאי איכא למימר. איידי דהא מיקרי אלמנה האי נמי קרי לה אלמנה. אלמנה דכתיבא בתורה מאי איכא למימר. דעתידי רבנן דמתקני לה כתובתה מנה. ומי כתיב קרא לעתיד. אין דכתיב ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור ואמר רב יוסף אשור זו סליקא. ומי הואי. אלא דעתידא: