מדרש על בראשית 24:50: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

יב אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי. (וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי, בַּיִת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, אֵשֶׁת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. המאמרים האלו הובאו בגמרא להקשות על מאמר שמואל: מותר לארס אשה בחול המועד, שמא יקדמנו אחר, ותרצו הקושיא ואמרו:) אֶלָּא אֵימָא: שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, כִּי הָא דְּרָבָא, שַׁמְעֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא בָּעִי רַחֲמֵי, (רחמנא) [וְאָמַר]: תִּזְדַּמֵּן לִי פְּלָנִיתָא. אָמַר לֵיהּ: לָא תִּיבָּעִי רַחֲמֵי הָכִי, אִי חַזְיָא לָךְ, לָא אַזְלָא מִמְּךָ, וְאִי לָא, כָּפַרְתְּ (בה) [בַּה']. בָּתַר הָכִי שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר: (רחמנא) אוֹ אִיהוּ לֵימוּת מִקַּמָּהּ, אוֹ אִיהִי תְּמוּת מִקַּמֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ: לָא אַמְרִי לָךְ: לָא תִּיבָּעִי (רחמי) עֲלַהּ דְּמִלְּתָא הָכִי. אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן בַּר אִיצְטְרוּבָּלִי: מִן הַתּוֹרָה מִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים, מֵה' אִשָּׁה לְאִישׁ. מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: (בראשית כ״ד:נ׳) "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ: מֵה' יָצָא הַדָּבָר". מִן הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: (שופטים י״ד:ד׳) "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא". מִן הַכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: (משלי י״ט:י״ד) "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת". וְאָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי רְאוּבֵן בַּר אִיצְטְרוּבָּלִי, וְאַמְרֵי לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, [אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִיצְטְרוּבָּלִי]: אֵין אָדָם נֶחְשָׁד בְּדָבָר, אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ, וְאִם לֹא עֲשָׂאוֹ כֻּלּוֹ, עָשָׂה מִקְּצָתוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה מִקְּצָתוֹ, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאִם לֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, רָאָה אֲחֵרִים שֶׁעֲשָׂאוּהוּ וְשָׂמַח. מֵתִיב רַב יַעֲקֹב: (מנהר פקוד) (מלכים ב י״ז:ט׳) "וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' אֱלֹהֵיהֶם"? הָתָם לְהַכְעִיס הוּא דְּעָבוּד. (תָּא שְׁמַע: (במדבר ט״ז:ד׳) "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו", מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, וּמְנָא לָן? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״ו:ט״ז) "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה", הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דְּעָבוּד. וּבְסֵפֶר אַחֵר אֵין כָּתוּב: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה", אֶלָּא) תָּא שְׁמַע: "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה", רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר: מְלַמֵּד, שֶׁכָּל אֶחָד קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה. הָתָם מִשּׁוּם שִׂנְאָה הוּא דְּעָבוּד. תָּא שְׁמַע: דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי עִם מִי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ בְּדָבָר, וְאֵין בּוֹ. וְאָמַר רַב פָּפָּא: לְדִידִי חַשְׁדוּן (בי) וְלָא הֲוָה בִּי. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּקָלָא דְּפָסִיק, הָא, בְּקָלָא דְּלָא פָּסִיק.

וענו לבן ובתואל הואיל והדבר יצא מפי הגבורה אין אנו יכולין לעכב שנ' ויען לבן ובתואל ויאמרו וכו' הנה רבקה לפניך קח ולך.

מה' יצא הדבר. ממה שקפצה לך הארץ, ועוד שבא לך התנאי אשר אמרת לכך לא נוכל דבר אליך וגו', מכאן ארו חכמינו ז"ל מה' אשה לאיש, ודבר זה כתוב בתורה, שנאמר מה' יצא הדבר: ועוד משולש בנביאים וכתובים, בנביאים (והם) [ואביו ואמו] לא ידעו כי מה' היא (שופטים ד ד), בכתובת ומה' אשה משכלת (משלי יד ד):