מדרש על בראשית 25:34: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

ויבז עשו (שם כה לד), כסבור שהוא שוחק עם יעקב, והקב"ה מסכים מלמעלה, שנאמר כה אמר ה' בני בכורי ישראל (שמות ד כב).

ויבז עשו. בבא רשע בא גם בוז (משלי יח ג), זה עשו, שנאמר ויבז עשו, (ויבא קלון) [ועם קלון חרפה] (שם), שבא הרעב לרגלו, שנאמר ויהי רעב בארץ.

וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ (אסתר ג, ו), בָּזוּי בֶּן בָּזוּי, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית כה, לד): וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה, וְכָאן כְּתִיב: וַיִּבֶז בְּעֵינָיו. וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא אָמַר, בְּעָלְמָא הָדֵין נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְצוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ. (ישעיה נא, א): הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם. נִמְשְׁלוּ כַּאֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, כד): מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. (תהלים קיח, כב): אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם נִמְשְׁלוּ בַּחֲרָשִׂים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ל, יד): וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים. נָפְלָה כִּיפָּה עַל קִידְרָא, וַוי לְקִידְרָא. נָפְלָה קִידְרָא עַל כִּיפָּה, וַוי לְקִידְרָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ וַוי לְקִידְרָא. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וּמִזְדַּוֵּג לָהֶם, הוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּחֲלוֹם נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ב, מה): דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וְהַדֶּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר יַנַּאי, פּוּרְפִּירָא דְּמַלְכָּא מִזְדַּבְנָא בְּשׁוּקָא, וַוי לֵיהּ לְמִזְבְּנֵיהּ וַוי לֵיהּ לִזְבוּנֵיהּ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵן פּוּרְפִּירָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפָּאֵר בָּהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מט, ג): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, וְהֵן נִמְכָּרִין, אוֹי לוֹ לַמּוֹכֵר וְאוֹי לוֹ לַלּוֹקֵחַ. מָשָׁל דְּהָמָן רַשִּׁיעָא לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְעוֹף שֶׁעָשָׂה קֵן עַל שְׂפַת הַיָּם וְשָׁטַף הַיָּם אֶת קִנּוֹ, וְאָמַר אֵינִי זָז מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה יַם יַבָּשָׁה וְיַבָּשָׁה יָם, מֶה עָשָׂה נוֹטֵל מַיִם מִן הַיָּם בְּפִיו וְשׁוֹפֵךְ לַיַּבָּשָׁה, וְנוֹטֵל עָפָר מִן הַיַּבָּשָׁה וּמַשְׁלִיךְ לַיָּם. בָּא חֲבֵרוֹ וְעָמַד לוֹ עַל גַּבָּיו וְאָמַר לוֹ, בִּישׁ גַּדָּא וּטְמִיעַ מַזָּלָא, סוֹף סוֹף בַּמֶּה אַתְּ יָכֵיל, כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָמָן הָרָשָׁע, אִי שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, אֲנִי אָמַרְתִּי לְהַשְׁמִידָם כִּבְיָכוֹל וְלֹא יָכֹלְתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית, וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, חַיֶּיךָ רֵישָׁךְ מִתּוֹרָם חֲלַף רֵישֵׁיהוֹן דְּאִינוּן לְשֵׁיזָבָא וְאַתְּ לִצְלִיבָא.