מדרש אגדה
ויהי כי ארכו לו שם הימים וגו'. חשב בדעתו אחר שלא לקח אבימלך את אשתו כבר יצאה מדעתו:
מדרש שכל טוב
וישקיפו על פני סדום. כל מקום שנאמר השקפה אינו אלא ממקום גבוה למקום נמוך, וכה"א השקיפה ממעון קדשך מן השמים (דברים כו טו), וישקף אבימלך (בראשית כו ח), בעד החלון נשקפה (שופטים ה כח), ולפי שהיו בחברון שהוא מקום גבוה והיו פונים לסדום שהיא ארץ שפלה ומישור, לכך כתיב וישקיפו:
בראשית רבה
וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים (בראשית כו, ח), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֲלוֹם קָשֶׁה וּנְבוּאָה קָשָׁה, אֵבֶל שׁוֹטֶה אֲרִיכוּת יָמִים מְבַטֶּלֶת. נְבוּאָה קָשָׁה מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לַנָּבִיא (יחזקאל יב, כב): יַאַרְכוּ הַיָּמִים וְאָבַד כָּל חָזוֹן. אֵבֶל שׁוֹטֶה אֲרִיכוּת יָמִים מְבַטֶּלֶת, מִיִּצְחָק, דִּכְתִיב: וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים, מִיָּד וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁהֶעֱלוּ לְךָ יָמִים רַבִּים הָיִיתָ עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא כָּךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב, יד): בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה. אִיּוֹב מְקַלֵּל יוֹם לֵידָתוֹ וְלֵיל עִבּוּרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ג, ג): יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר וגו'. אָמַר רַבִּי מָרִינוֹס בַּר הוֹשַׁעְיָה אָמַר אִיּוֹב הַלְּוַאי הָיְתָה אִמִּי נִדָּה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לְהִזְדַּקֵּק לָהּ, שֶׁתֹּאמַר לוֹ (איוב ג, ג): הֹרָה גָבֶר, אֵין עַכְשָׁיו עֵת הֵרָיוֹן מִגָּבֶר. יִרְמְיָה מְקַלֵּל יוֹם לֵידָתוֹ וְיוֹם עִבּוּרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כ, יד): אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ, זֶה יוֹם לֵידָה. (ירמיה כ, יד): יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי, זֶה יוֹם הָעִבּוּר. אֶפְשָׁר חִלְקִיָּהוּ אָדָם צַדִּיק וְהָיָה מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אִיזֶבֶל הוֹרֶגֶת הַנְּבִיאִים, בָּא וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם, וּבָרָח.