בראשית רבה
וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן וגו' וַיִּצֹּק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ (בראשית כח, יח), שֻׁפַּע לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם כִּמְלֹא פִי הַפַּךְ. (בראשית כח, יט): וְאוּלָם לוּז, הִיא לוּז שֶׁצּוֹבְעִין בָּהּ אֶת הַתְּכֵלֶת, הִיא לוּז שֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב וְלֹא בִּלְבְּלָהּ, נְבוּכַדְנֶצַּר וְלֹא הֶחֱרִיבָהּ. הִיא לוּז שֶׁלֹא שָׁלַט בָּהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת מֵעוֹלָם, הַזְּקֵנִים שֶׁבָּהּ מֶה עוֹשִׂין לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵם זְקֵנִים הַרְבֵּה מוֹצִיאִין אוֹתָם חוּץ לַחוֹמָה וְהֵם מֵתִים. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ לוּז, כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס בָּהּ הִטְרִיף מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כַּלּוּז. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַה לּוּז אֵין לָהּ פֶּה, כָּךְ לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִיר. אָמַר רַבִּי סִימוֹן לוּז הָיָה עוֹמֵד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא אָמַר לוּז הָיָה עוֹמֵד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה וְהָיָה לוּז חָלוּל וְהָיוּ נִכְנָסִין דֶּרֶךְ הַלּוּז לִמְּעָרָה, דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה לָעִיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים א, כד כה): וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד. וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ. רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲבַד לָהּ הַפְטָרָה, מָה אִם זֶה שֶׁלֹא הָלַךְ לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְרַגְלָיו אֶלָּא עַל שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בְּאֶצְבַּע נִצֹּל מִן הַפֻּרְעָנֻיּוֹת, יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים חֶסֶד עִם גְּדוֹלֵיהֶם בִּידֵיהֶם וּבְרַגְלֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.