קדושת לוי
ויקרא שם המקום ההוא בית אל (בראשית כח, יט). והענין, כי כל הברואים מהשם יתברך על ידי אותיות נבראים ויש לאותיות נקודות עליונות ואמצעות תחתיות כמו כן להנבראים יש תנועה שמתנענע על ידי התעוררות העליון והיא נקודה עליונה ויש שמתנענע על ידי התעוררות התחתון וכנגד זה נקודה התחתונית ויש שהתנועה נקשרה ונקבע בטבע הבריאה נגד זה נקודה האמצעית, היינו מלאפום הנקרא שורק אותיות קשר. והנה ליעקב אבינו היה התעוררות העליון ולזה נאמר בו ויחלום, חלום נקודה עליונה. ולזה נאמר והנה ה' נצב עליו, כי היה לו התעוררות עליון והוא הוליד את יוסף הוא מדת התקשרות נקודה אמצעית ויעקב לפי מדתו נקודת חולם. לזה ויקרא למקום ההוא בית אל, כי הוא הבית אשר בו שרוי אל התעוררות עליון והבן:
קדושת לוי
או יבואר, וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה וכו'. דאיתא בגמרא (פסחים פח.) לא כאברהם שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית. והענין, כי שדה אין בו דירת קבע ופשיטא בהר אכן בבית ודאי דירת קבע הוא. והנה יש שלש מדות יראה אהבה והתפארות הבורא. והנה קודם שהיה להשכינה דירת קבע בארץ לא היה להג' מדות הנ"ל גם כן מקום שיבואו לארץ. ולזאת אמר וירא והנה באר בשדה, שנקראת עדיין שדה בלא קביעות. והנה ג' עדרי צאן רובצים, מלשון האם רובצת על האפרוחים (דברים כב, ו) כי לא היה השכינה עדיין בארץ. והטעם והאבן גדולה על פי הבאר, רצה לומר האבן הקליפה שעדיין שולטת. ולזה ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר ויקרא את שמו בית אל, והבן: