עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אריב״ל בשעה שאמר הקב״ה לאדם הראשון (שם) וקוץ ודרדר תצמיח לך זלגו עיניו דמעות אמר לפניו רבש״ע אני וחמור נאכל באבוס אחד כיון שאמר לו (שם) בזעת אפיך תאכל לחם מיד נתקררה דעתו. אמר ר״ל אשרינו שלא עמדנו בראשונה. אמר אביי ועדיין לא פלטינן מינה דקא אכלינן עשבא דדברא. אמר רב שיזבי משום רבי אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף שנאמר (ישעיה נא יד) מהר צועה להפתח וגו׳ ולא יחסר לחמו וכתיב בתריה ואנכי ה׳ אלהיך רוגע הים ויהמו גליו:
מדרש אגדה
וקוץ ודרדר. זו הקוצים ועכביות, שהם מיני מאכל ובהם קוצים ותאכלם בצער:
מדרש אגדה
ואכלת את עשב השדה. התחילו עייו של אדם זולגות דמעה, ואמר רבונו של עולם אני ובהמתי נאכל באבוס אחד, ואז ריחם הקב"ה עליו ומחלו: