מדרש על בראשית 30:25: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

בעא מיניה רבי חלבו מרבי שמואל בר נחמני כתיב (בראשית ל יז) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו׳ מאי שנא כי אתיליד יוסף אמר ליה ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו׳. איתיביה (ש״א ל יז) ויכם דוד מהנשף ועד הערב וגו׳ אמר ליה דאקרייך נביאי לא אקרייך כתובי דכתיב (ד״ה א יב כא) בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה. מתיב רב יוסף (שם ד מב) ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה אמר רבה בר שילא ישעי נמי ממנשה אתי דכתיב (ד״ה א ה כד) ובני מנשה חפר עפר וישעי:

קיא בָּעָא מִינֵיהּ רַבִּי [חֶלְבּוֹ מֵרַבִּי] שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: (מרבי יונתן) כְּתִיב: (בראשית ל׳:כ״ה) "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף" וְגוֹ', מַאי שְׁנָא כִּי אִתְיְלִיד יוֹסֵף? אָמַר לֵיהּ: רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁאֵין זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו נִמְסָר אֶלָּא בְּיַד זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: (עובדיה א׳:י״ח) "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ, וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" וְגוֹ'. אִיתִיבֵיהּ: (שמואל א ל׳:י״ז) "וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם", אָמַר לֵיהּ: דְּאִיקַרְיָךְ נְבִיאֵי, לָא אִקַרְיָךְ כְּתוּבֵי, דִּכְתִיב: (דברי הימים א י״ב:כ״א) "בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִיקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה: עַדְנַח, וְיוֹזָבָד, וִידִיעֲאֵל, וּמִיכָאֵל, וְיוֹזָבָד, וֶאֱלִיהוּא, וְצִלְּתָי, רָאשֵׁי הָאֲלָפִים אֲשֶׁר לִמְנַשֶּׁה". מֵתִיב רַב יוֹסֵף: (שם ד) "וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּפְלַטְיָה, וּנְעַרְיָה, וּרְפָיָה, וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם, וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה", אָמַר רַבָּה בַּר שִׁילָא: יִשְׁעִי נַמִּי מִמְּנַשֶּׁה אַתִּי, דִּכְתִיב: (שם ה) "וּבְנֵי מְנַשֶּׁה, חֵפֶר וְיִשְׁעִי".

ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה. לוי ירד למצרים בן מ"ג שנה, שהרי בשנה שלישית לנישואי לאה נולד, שנא' ראובן שמעון לוי (שמות א ב), נמצא לוי גדול מיוסף ד' שנה, שנולד יוסף בז' שנה לנישואי לאה, שנא' ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני (בראשית ל כה), הרי לוי נולד קודם ליוסף ד' שנים, וכתיב ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה (שם מא מו), ועוד ז' שנות השבע, וב' שנות הרעב, נמצא יוסף בן ל"ט לשנותיו כשירדו אבותינו למצרים, ולוי בן מ"ג שנה, וכבר היה נולד קהת בן לוי, דכתיב בויגש אליו (שם מו יא), ובני לוי גרשון וקהת ומררי, והם ממנין שבעים נפש שירדו למצרים, וחיה לוי אחר שירד למצרים צ"ד שנים, ויוסף חיה אחר שירדו אביו ואחיו למצרים ע"א שנה, דכתיב ויחי יוסף מאה ועשר שנים (שם נ כב), ל"ט שהיה לו קודם לכן, וע"א שלאחר כן, הרי ק"י, ולוי חיה אחר מות יוסף כ"ב שנים, שנא' וימת יוסף וכל אחיו (שמות א ו), יוסף קודם לכל אחיו. ותניא בסדר עולם לא חי מכל השבטים יותר מלוי, וכל ימי לוי לא נשתעבדו אבותינו במצרים. ותניא בסדר עולם שבעה הם שקפלו את כל העולם כלו, ואלו הן אדם הראשון ראה את מתושלח, מתושלח ראה את שם, שם ראה את יעקב אבינו, יעקב ראה את עמרם, עמרם ראה את אחיה השילוני, אחיה השילוני ראה את אליהו הנביא, ועדיין הוא קיים, חשוב עכשיו לידת עמרם שנולד בתוך שנות יעקב דהיינו שבע עשרה שנה שחיה במצרים, ובסוף אלו י"ז שנה נולד עמרם, וכל שנותיו של עמרם היו קל"ז שנה, ואחרי מות עמרם ט' שנה נשתעבדו, ומשה בן פ' שנה, ואהרן בן פ"ג בדברם אל פרעה ור"י שנה נשתעבדו ישראל קודם לכן מיום שירדו אבותינו למצרים עד בוא משה ואהרן אל פרעה. נמצא שהיה משה בן כ"ד שנה ואהרן בן כ"ז שנה כשמת עמרם אביהם, למדנו לאחיה השילוני שהיה מיוצאי מצרים, וכשיצא ממצרים היה אחיה השילוני בן ט' שנה וחיה אחר שנבנה בית המקדש, שהרי הוא בישר את ירבעם שיהא מלך על עשרה שבטים, ובית המקדש נבנה ת"פ אחר שיצאו ישראל ממצרים, נמצא שחיה אחיה השילוני קרוב לתק"נ שנה. ואם תאמר והא כתיב אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה (דברים א לה), כך פירשו רבותינו לא נגזרה גזירה זו על שבטו של לוי, שנא' במדבר הזה יפלו פגריכם וכל (פקודתכם) [פקדיכם] לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה (במדבר יד כט), כל שפקודיו ומספריו מבן עשרים יפלו פגריו במדבר, יצא שבטו של לוי שפקודיו ומספריו מבן כ"ה ומבן ל' ומבן נ', וע"פ הדברים האלה הוצרך הכתוב לכתוב ושני חיי לוי: