ספר הישר (מדרש)
ויתן יעקב את כל אשר הסיר מצאן לבן ביד בניו, ויעקב רועה את צאן לבן הנותרות. ויהי כאשר ראו עבדי יצחק אשר שלח אל יעקב כי לא שב יעקב איתם בעת ההיא ארצה כנען אל אביו, וילכו להם מאיתו וישובו אל ביתם ארצה כנען. ודבורה ישבה עם יעקב בחרן לא שבה עם עבדי יצחק ארצה כנען, ותשב דבורה עם נשי יעקב ועם בניו בחרן. ויעבוד יעקב את לבן בצאן שש שנים אחרות, והיה בעת לדת הצאן ויסר יעקב מהן את הנקודות ואת הטלואות כאשר דיבר עם לבן. ויעש יעקב כן אל צאן לבן שש שנים, ויפרוץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צאן ושפחות וגמלים וחמורים. ותהיינה ליעקב מאתים אלף עדרי צאן, וצאנן היו גדולות קומה ויפות תואר מאוד ונותנות את פריים הרבה מאוד. ויתאוו כל בני האדם לקחת להם מצאן יעקב, כי טובות ומצליחות מאוד מאוד. ויבואו מכל בני האדם לקחת מצאן יעקב, ויתן להם יעקב צאן אחד בעבד או באמה או בחמור או בגמל ככל אשר יחפוץ יעקב מהם ונתנו לו. ויהי ליעקב עושר וכבוד ונכסים במעשה הזה אשר יעשה את בני האדם, ויקנאו אותו בני לבן מהכבוד הזה. ויהי מימים, וישמע את דברי בני לבן אומרים לקח יעקב את כל אשר לאבינו ואשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה. וירא יעקב את פני לבן ובניו, והנה איננו עמו כתמול שלשום. בימים ההם מקץ שש שנים וירא ה׳ אל יעקב ויאמר לו, קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך. ויקם יעקב בעת ההיא וישא את בניו ואת נשיו ואת כל אשר לו על הגמלים, ויצא ללכת ארצה כנען אל יצחק אביו. ולבן לא ידע כי הלך יעקב מאיתו, כי הלך לבן ביום ההוא לגזוז את צאנו. ורחל גנבה את התרפים אשר לאביה, ותיקחם ותחביאם על הגמל ותלך לה. וזה מעשה התרפים אשר יקחו, איש אשר יהיה בכור וישחטו אותו וימרטו את ראשו. ולקחו את המלח והמליחו את הראש ומשחו אותה בשמן. ולקחו לוח נחושת קטנה או לוח זהב, וכתבו עליה את השם ונתנו את הלוח ההיא תחת לשונו. ולקחו את הראש ההיא ואת הלוח אשר תחת הלשון ושמו בבית והדליקו לו נרות והשתחוו לו, והיה בעת אשר ישתחוו לו וידבר אליהם בכל אשר ישאלו מאיתו בכח השם אשר כתוב בה. ויש אשר יעשו אותם כצורת אדם מזהב ומכסף, בשעות ידועות אליהם. וקיבל התואר ההוא את כח הכוכבים ודיבר אליהם עתידות, וכמעשה הזה היו התרפים אשר גנבה רחל מאביה. ותגנוב רחל את התרפים ההם אשר לאביה, בעבור אשר לא ידע לבן מהם אנה דרך הלך יעקב. ויבוא לבן אל ביתו וישאל על יעקב וביתו ואין, ויבקש לבן את תרפיו לדעת אנה הלך יעקב ולא מצא. וילך אל תרפים אחרים וישאל בהם, ויגידו לו כי ברח יעקב מאיתו ארצה כנען אל אביו.
תנחומא בובר
מה כתיב למעלה מן הענין ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו' (בראשית ל כה), ואם אין אתה מבקש לשלחני, שלא ברשותך אני הולך לי, א"ל לבן בכל הבנים שהולדת לא אמרת לי שלחני אלא ביוסף, א"ל שהוא יפרע מעשו הרשע, לפיכך שלחני ואלכה וגו'. ויאמר אליו לבן וגו' נחשתי (שם כז), באותו היום על רגליו של יעקב מצא שימא שהוא למזל, לכך הוא אומר נחשתי. אמר ר' ברכיה לבן ניחש ויעקב לא היה יודע ומה איכפת לו, ויברכני ה' בגללך (שם), אמר לבן נקבה שכרך, א"ל אתה נוטל הנקודים ואני נוטל הברודים מכל מה שהן מולידות, ויעקב רועה את צאן לבן הנותרות (שם לו), מהו הנותרות, אמר ריש לקיש הזקנות העקרות החולות. מה כתיב ויקח לו יעקב מקל לבנה (שם לז), אמר ר' הושעיא היה צר צורה, וכשם שהיה צר כך היו מולידות, לא היה חסר אלא ליתן להם נשמה, הולידו ונתברכו לפניו, חזר בו לבן, מנין שכך אמר יעקב והחליף את משכורתי וגו' (שם לא ז), מה עשה יעקב כיון שנתעכב עליו, שלח אחר בני ביתו, שנאמר וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה (שם ד), למה לא בתוך ביתו, אמר ר' שמעון בן גמליאל בשלשה דברים אוהב אני את בני המזרח,
מדרש אגדה
בינו ובין יעקב. בין צאנו שנתן ביד בניו לאותן צאן שנתן ביד יעקב שלשת ימים שלא יחזור ויתערב צאן יעקב בצאן לבן הנותרות ומשעה שעזבם יעקב מיד באו זאבים ונטלו מהם הרבה: