עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
ת״ר (דברים יא יח) ושמתם סם תם נמשלה תורה כסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו בני כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי כך הקב״ה אמר להם לישראל בני בראתי יצה״ר ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנא׳ (בראשית ד ז) הלא אם תיטיב שאת ואם אין אתם עוסקים בתורה אתם נמסרים בידו שנאמר (שם) לפתח חטאת רובץ ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך שנאמר (שם) ואליך תשוקתו ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר (שם) ואתה תמשל בו:
עין יעקב
ט תָּנוּ רַבָּנָן: "וְשַׂמְתֶּם", (דברים יא) סַם־תָּם. נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים; מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה, וְהִנִּיחַ לוֹ רְטִיָּה עַל מַכָּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁהָרְטִיָּה זוֹ עַל מַכָּתְךָ, אֱכֹל מַה שֶּׁהֲנָאָתְךָ, וּשְׁתֵּה מַה שֶּׁהֲנָאָתְךָ, וּרְחֹץ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, וְאֵין אַתָּה מִתְיָרֵא. וְאִם אַתָּה מַעֲבִירָהּ, הֲרֵי הִיא מַעֲלָה נוֹמֵי. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי יֵצֶר־הָרָע, וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין, וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ד׳:ז׳) "הֲלֹא אִם תֵּטִיב שְׂאֵת", וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ". וְאִם אַתָּה רוֹצֶה, אַתָּה מוֹשֵׁל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ".
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תניא אבא שאול אומר אף בגבולין עושין כך זכר למקדש אלא שחוטאין. אמר אביי ואיתימא רב נחמן בר יצחק תרגומא אנהרדעא. א״ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא אמריתו אמאי לא אתי משיחא והאידנא יומא דכפורי הוא ואיבעול כמה בתולות בנהדרעא א״ל הקב״ה מאי אמר א״ל (בראשית ד ז) (ד׳ כ׳) לפתח חטאת רובץ א״ל ושטן מאי אמר א״ל שטן ביומא דכפורי לית ליה רשותא לאיסטוני ממאי דאמר רמי בר חמא השטן בגמטריא שלש מאות וששים וארבעה הוי בהני אית ליה רשותא לאיסטוני ביומא דכפורי לית ליה רשותא: