Musar על בראשית 4:7

אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים (קהלת י). יזהיר בכתוב הזה על האדם שלא ימשך אחר יצר הרע וגם אם יפתנו וישיאנו בהבליו שלא ישמע ממנו ולא יאבה לו וכי יחנן קולו אל תאמן בו, וקרא אותו מושל כי כן קראו מלך הוא שאמר (שם ד) טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל, והטעם בזה כי הוא המולך בארץ ומושל בכל בעלי חיים שבשפלים והוא כח ניתן באדם ממעי אמו ועליו נאמר (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ, והוא דבר קהלת (ד) כי מבית הסורים יצא למלוך תרגום ויבאש וסרי, וזהו שדרשו רז"ל (תהלים פא) לא יהיה בך אל זר (שבת קה:) איזהו אל זר שיש בגוף האדם הוי אומר זה יצר הרע. וידוע כי הנזקים הבאים מיצר הרע דומין לנזק הצרעת והאש שהוא מתחיל בדבר מועט ומתפשט הרבה וכן היצר מתוך שישמע לו אדם בעבירה קלה יבוא מן הקלה לחמורה ומן החמורה ליותר חמורה עד שיביאנו שיעבוד ע"ז. וכן דרשו רז"ל (שם) כך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך עבוד ע"ז והולך ועובד. ולכך יאמר הכתוב אם רוח המושל, אם רוח שהוא מושל תעלה עליך, או יקרא רוח ליצר הרע והכח שהוא נאצל משם יקראנו מושל והוא הכח העליון שהוא נפש הגלגל ששמו מאדים, וכבר ידעת מאמר החכמים (ב"ב פ"ק דף טז) הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. וביאור הכתוב אם ירצה היצר להתגבר עליך ולהטריד אותך מעשות מה שראוי, מקומך אל תנח כלומר אל תתרשל מפני זה להכיר מקומך ושתעשה מה שראוי לך להרפא, כי הענין הזה יהיה לך רפואה גדולה להניח חטאים גדולים. או יהיה מקומך אל תנח נאמר על הקב"ה, כי מפני שהאדם עלול אצל החטא ולפעמים טבעו מתגאה ועובד את יצרו ומניח את יוצרו לכך יאמר הכתוב אם רוח המושל תעלה עליך, אם ירצה להתגבר עליך יצר הרע שהוא רוח הנאצל מן המושל שהוא נפש הגלגל, מקומך אל תנח אל תניח עבודת הקב"ה שהוא מקומו של עולם אבל צריך שתתחזק בעבודת השי"ת ושתתרפה בעבודת היצר כי מרפה יניח חטאים גדולים: יצטרך האדם ליזהר מיצר הרע הרבה וכל שכן באיסור הערוה שכן דרשו ז"ל בסנהדרין פרק כהן גדול (סנהדרין דף יט ב) כתיב פלטי וכתיב פלטיאל אמר ר' יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל שפלטו אל מעבירה שנעץ חרב בינו לבינה ואמר כל העוסק בזה ידקר בחרב והא כתיב (שמואל ב ג) וילך אתה אישה שנעשה לה כאישה הלוך ובכה אחריה על מצוה דאזל מיניה עד בחורים שנעשו כבחורים שלא טעמו טעם חטא, ושם עוד תקפו של יוסף ענותנותו של בועז תוקפו של בועז ענותנותו של פלטי בן ליש. תקפו של יוסף ענותנותו של בעז דכתיב (רות ג) ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו אר"י אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתות. תקפו של בעז ענותנותו של פלטי בן ליש דאילו בעז חדא ליליא ופלטי בן ליש כמה. אמר ר' יוחנן מאי דכתיב (משלי לא) רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה. רבות בנות עשו חיל זה יוסף ובעז. ואת עלית על כלנה זה פלטי בן ליש:

וּבִהְיוֹת יָדוּעַ, כִּי אֲוִירָא דְּעָלְמָא מָלֵא מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וּבְיוֹתֵר הַמְקַטְרְגִים, הַנַּעֲשִׂים מֵחֲטָאִים וּפְשָׁעִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, מְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם, בָּאֲוִירָא, כַּנִּזְכָּר כַּמָּה פְּעָמִים בַּזֹּהַר, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת יִתְדַּבְּקוּ הַחִיצוֹנִים בְּזֶה הָאָדָם שֶׁמְּמַהֵר לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת — לָזֶה צָרִיךְ לֵידַע מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג דַּף רסג, ב), כִּי לְצַד שְׂמֹאל בַּפֶּתַח יֵשׁ סִטְרָא אָחֳרָא חַד, וְעָלָיו נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית ד, ז): "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהַמְּזוּזָה הָרוֹמֶזֶת עַל שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא קָבוּעַ מִיָּמִין, וְסִימָן (קֹהֶלֶת י, ב): "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", וְשָׁם מְקוֹמָהּ, וְהִיא נִקְרֵאת "רָחֵל". וְאִלְמָלֵא שֵׁם שֶׁל שַׁדַּי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, לֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לֵילֵךְ, כִּי בְּצַד שְׂמֹאל עוֹמֵד הַסִּטְרָא אָחֳרָא שָׁם, וְהִיא בְּרֶמֶז דִּילֵיהּ: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", בְּהִפּוּך אַתְוָן — רָאשֵׁי תֵּבוֹת רָחֵל, וְלָכֵן שֵׁם שֶׁל שַׁדַּי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא מַכְנִיעוֹ, וְעַל זֶה כְּתִיב (אִיּוֹב כב, כה): "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ".

העיקר הי"ג להיות העבירות הקלות חמורות בעיניו. לארבעה פנים. האחד. כי אין לו להביט לקטנות העבירה. אבל יביט לגדולת מי שהזהיר עליה. והשני. כי היצר שולט בעבירות הקלות. ואולי תהיה זאת סיבה להתמיד בהן ואז יחשבו גם הם כחמורות בהצטרף עונש כל פעם. ומשלו על זה מחוט של משי שהוא נרפה וחלוש. וכאשר יכפלו אותה כפלים רבים יעשה עבות חזקה. והשלישי. כי בהתמדתו על העבירה נעשית לו כהיתר. ויפרוק עולה מעליו. ולא ישתמר ממנה. ויחשב עם פורקי עול. וכופרים לדבר אחד. והרביעי. כי אם נצחו היצר בדבר קטן. ינצחהו מחר בדבר גדול. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המשבר כלים בחמתו יהי בעיניך כאלו עובד אלילים. שכך דרכו של יצר הרע היום אומר לו כך למחר אומר לו לך עבוד אליל. ונאמר (בראשית ד׳:ו׳-ז׳) הלא אם תיטיב שאת וגו'. פירושו - למה נפלו פניך. הלא אם תיטיב מעשיך ותשוב אלי שאת. פירושו - תשא פניך. מלשון (איוב י״א:ט״ו) כי אז תשא פניך ממום. ויש לפרשו מלשון סליחה. ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ. ואם לא תשוב מאשר חטאת. לא העון אשר בידך לבדו ילין אתך. כי היצר רובץ לפתח להחטיא אותך בכל אשר תלך. ונוצח אותך תמיד אחרי אשר נצח אותך ויקוש לך. וגם נלכדת ולא שבת. ואליך תשוקתו. להדיחך. ואורב לך בכל עת. ואתה תמשל בו. אם תרצה להתגבר עליו. על כן תענש על החטא אחרי אשר נתתי לפניך היכולת לכבוש את יצרך: