מדרש על בראשית 47:27

י״ז) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן (ויקרא י"ד ל"ד) - למה זכר שם ארץ כנען על נגעים? אמר להם הקב״ה הסתכלו בארצכם מנין היא עיקרה של ארץ כנען, אי אתם יודעים שחם חטא וכנען נארר, שנאמר ויאמר ארור כנען, אף אתם כשתחטאו, ארצכם נתפסת ללקות כשם שלקה כנען. אשר אני נותן לכם לאחוזה, מה היא לאחוזה? אמר להם מתחלה מפני שהיתה הגזירה זו עליכם שתשעבדו בארץ מצרים, מה כתיב שם? וישב ישראל בארץ מצרים ויאחזו בה (בראשית מ״ז) הארץ היתה אוחזת בהם ותופסת אותם, ואילו היו מבקשים לצאת מתוכה קודם לכן, לא היו יכולים עד שבא הקץ שהם חייבין, לפיכך כתיב ויאחזו בה כאדם שאוחז בו בעל כרחו. אבל כיון שבאו לארץ כנען א״ל הקב״ה לא תהיו סבורים שאתם נאחזים בה ויש עליכם עוד שעבוד אחר, חייכם ברשותכם היא. אתם אוחזים ותופסים אותה, הזהרו בכם פן תחרב הארץ ממעשיכם הרעים.

ויקח אשה את יהודית. זה שאמר הכתוב כל עורב למינו (ויקרא יא טו), ולמה כך אלא רשע לרשע וצדיק לצדיק, כדי שיזכה הצדיק עם הצדקת ויתחייב הרשע עם המרשעת. ר' חנניא אמר ומפני מה נשא עשו והוא בן ארבעים שנה אלא אמר עשו אבא נשא והוא בן ארבעים שנה ואני אעשה כמו אבא, ונשא ראשונה ולא העמיד אלא ה' בנים, אבל יעקב נשא לאחר פ"ג שנה וראה בחייו שלשים רבוא מבני בניו, ומניין, דכתיב בישראל ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד (שמות א ז), והיו ששים רבוא, יעלה כל מאד שלשים רבוא, וביעקב נאמר וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד (בראשית מז כז), הנה שלשים רבוא: