ספרא
[א] אילו אומר 'והבאת אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח' יכול אין לטעון הגשה אלא הקומץ בלבד; ומנין לרבות את המנחה? תלמוד לומר (ויקרא ו, ז) 'מנחה'. מנין לרבות את כל המנחות? תלמוד לומר "..את המנחה.."
ספרא
[א] הלא דין הוא! מה אם מנחת חוטא – שאינה טעונה תנופה – טעונה הגשה, מנחת סוטה – שהיא טעונה תנופה – אינו דין שתטעון הגשה?! לא! אם אמרת במנחת חוטא – שהיא מן החיטים, תאמר במנחת סוטה שאינה מן החטין!מנחת העומר תוכיח! שאינה באה מן החיטין וטעונה הגשה!
ספרא
[א] "תקריב...מנחת בכוריך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "כרמל" מצוה להביא רך מל; מנין לא מצא רך מל, יביא יבש? תלמוד לומר "תקריב את מנחת בכוריך". מצותו להביא מן הקציר; לא מצא מן הקציר, מנין אף מן העליה? תלמוד לומר "תקריב..מנחת בכוריך", מכל מקום.